רשימת מסמכים משפטיים לסטארט-אפים – מה נדרש?

אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני נשאל על-ידי יזמים ויזמיות היא "אילו מסמכים משפטיים לסטארט-אפים נדרשים למיזם שלי?". מאחר שהבנתי שזו שאלה שמטרידה הרבה יזמים בתחילת הדרך, החלטתי לכתוב סקירה של המסמכים המשפטיים לסטאר-אפים בתחילת הדרך, עם פירוט קצר של מה זה כל מסמך, מתי צריך אותם וכמה הם עולים. רוב הסטארט-אפים בשלבים הראשונים צריכים כ- 6-9 מסמכים כדי לכסות את הצרכים המשפטיים הראשוניים שלהם וכדי להגיע להשקעה הראשונה. במאמר אתייחס ל-7 המסמכים העיקריים ואסביר כל אחד מהם, כולל עלויות משוערות.

כמה דגשים חשובים לפני שמתחילים:

• כמות המסמכים הנדרשים: כל סטארט-אפ הוא ייחודי, וכל ענף שונה. לכן, סוגים מסוימים של סטארט-אפים כנראה יזדקקו למסמכים משפטיים לסטארט-אפים שונים או נוספים. לדוגמה, אם המיזם שלכם בתעשייה שיש בה הרבה רגולציה, ייתכן שתזדקקו קודם לחוות דעת משפטית (מסמך שנוסח על ידי עורך דין שאומר לך איך מותר לבצע פעילות עסקית מסוימת). או אם אתם פועלים בתעשיית הגיימינג (gaming), למשל קזינו מקוון,  אז תצטרכו להוציא רישיונות ולבחון האם הפעילות חוקית במדינה בה אתם נמצאים בטרם תתחילו. 
• מה משפיע על המחיר? המחירים המוזכרים נועדו לתת הערכה גסה. בכוונה נתתי טווח רחב יחסית משום שהמחירים מושפעים מגורמים רבים, כגון: סוג המיזם, איזו תעשייה (גיימינג שונה מדייטינג), מספר המייסדים (והעובדים או יועצים), גודל הפרויקט, שפת המסמכים (אנגלית או עברית – לרוב מומלץ אנגלית), המדינה שבה קהל היעד (למשל ישראל מול ארה"ב או אירופה), מי העו"ד (למשל עו"ד עצמאי, לעומת משרד בינוני או משרד גדול), ולבסוף: המיקום שלך, או המיקום של עורך הדין שלך (התעריפים של עורכי דין בארה"ב או בבריטניה גבוהים משמעותית מהתעריפים של עורכי דין בישראל למשל).
• כמה עצות: דבר ראשון, תוודאו שמדובר באיש/ת מקצועי שמבינים את התחום. כך למשל, אני אומנם מבין בבלוקצ'ין, אבל אני לא מרגיש מספיק מומחה בתחום ולכן לא אתן ייעוץ בו. עם זאת, עורכי דין רבים יגידו "כן, אני עוסק בזה" אבל בפועל לא ממש מתמחים בתחום. לכן, חשוב לשאול שאלות, לבקש הפניות, או דוגמאות לסוגי מיזמים שהם ליוו. בנוסף, תעשו קודם סדר אצלכם. כלומר תוודאו שאתם יודעים להציג את המיזם, את הצוות ואת השלב בו אתם נמצאים בצורה ברורה ומסודרת. ככל שכל המידע והחומרים הרלוונטיים נמצאים ומוצגים בצורה מוסדרת, זה יחסוך זמן עבודה לעורך דין (מה שיחסוך לכם עלויות).
• חשיפה משפטית:  המסמכים אומנם מקטינים משמעותית את החשיפה המשפטית שלכם (בהנחה שנעשו נכון) אבל תמיד יהיה סיכון מסוים כי אין עסק בלי סיכון ואין במסמכים כשלעצמם למנוע (לחלוטין) את הסיכון מתביעות. עם זאת, מסמכים טובים ונכונים יקטינו משמעותית את החשיפה וישפרו את המצב שלכם אם תגיעו לבית המשפט.
•  שימוש בכלי AI:  אני יודע שזה מפתה לנסות לחסוך כסף על עורכי דין על ידי שימוש ב-ChatGPT (או תוכנות AI אחרות), או העתקת המסמך מהמתחרים שלכם, אבל חשוב לדעת: הדיוק של  ChatGPT בנושאים משפטיים עומד על כ-60% – 70%, כש'הוא' לא יודע הוא ממציא, והתוכנה לא תדע להתאים את המסמך לצרכים הספציפיים שלכם שכן היא אינה יודעת איזה שאלות לשאול אתכם, ומתבססת על ההוראה/מידע שנתתם בלבד (ואתם לא תמיד יודעים מה להגיד לו/לה). זאת בשונה מהעבודה עם עו"ד שיודע לשאול את כל השאלות החשובות. מה שעוד יותר בעייתי, זה שאתם תחשבו שהכל בסדר, ובפועל בכלל לא תדעו שחסר לכם סעיפים חשובים בהסכם. לגבי העתקה ממתחרה או מקור כלשהו באינטרנט, מדובר בהפרת זכויות יוצרים ומעשה זה תחשוף אתכם לתביעה. אם אין לכם כסף לשירותים של עורך דין מקצועי, האפשרות הטובה ביותר (לפחות בהתחלה) היא לקנות תבנית מקוונת של המסמך מאתר שעוסק בזה.

NDA / הסכם סודיות:

מה זה?

נניח של-ניר יש סטארט-אפ, והוא רוצה לשכור את איימי כפרילנסרית כדי לבנות את האתר שלו, אבל הוא חושש שאיימי תגנוב את הדרך הייחודית שבאמצעותו הוא מציג את השירותים שלו או את רשימת הלקוחות שלו. כדי לנסות למנוע זאת, דיוויד יכול לבקש מאיימי לחתום על הסכם סודיות (באנגלית: Non-Discloser Agreement או בקיצור: NDA). הסכם זה מחייב את איימי לשמור בסוד כל מידע או חומרים שדיוויד נותן לה. הסכמי סודיות מורחבים כוללים גם סעיפים שמכסים אי-תחרות (מניעה מאיימי להקים את אותו העסק), העברת הקניין הרוחני (העברת הזכויות בקניין שאיימי יוצרת – ראה עוד על כך תחת הפרק של "ויתור" כאן בהמשך), אי-שידול וסעיפים נוספים. רצוי לציין שיש כמה סוגים של הסכמי סודיות. כך למשל, יש גם MNDA – כאשר ה-"M" הוא המילה Mutual ("הדדי"). בהסכם סודיות מסוג זה, שני הצדדים משתפים במידע ושני הצדדים מתחייבים לסודיות.

מה חשוב לדעת על הסכם הסודיות?

יזמים רבים מרגישים שהם צריכים להגן על הרעיון שלהם או המידע של המיזם. למרות שזה הגיוני כאשר עובדים עם רוב נותני השירותים ו / או שותפים פוטנציאליים, חשוב לדעת שרוב משקיעי ההון סיכון ועורכי דין לא יחתמו על הסכם זה. יש סיבות רבות לכך. ראשית, הן קרנות הון סיכון והן עורכי דין של סטארט-אפים  נפגשים עם מאות סטארט-אפים בחודש. אם הם היו צריכים לנהל משא ומתן על כל הסכם סודיות, הם היו מבזבזים עשרות שעות בחודש. שנית, על ידי חתימה על הסכם סודיות, הם למעשה מגבילים את עצמם וחושפים את עצמם לתביעות (לדוגמא, אם שמעתי על המיזם שלך בתחום הדייטינג, ואז השקעתי במיזם אחר בתחום דומה, אתה עשוי לטעון שאני זה שנתתי להם את הרעיון, כאשר בפועל לכולם יש רעיונות דומים). לכן, לא שווה להם להסתכן. בנוסף, אתם לא באמת צריכים לבקש מהם כי 99% מקרנות ההון סיכון ועורכי הדין לא גונבים רעיונות! זה פשוט לא תחום העיסוק שלהם – הם לא מקימים סטארטאפים, הם משקיעים בהם או מלווים אותם.   

כמה עולה הסכם סודיות: $300 – $1,500.

טיפ: ראשית, אל תשתף מידע שהו סודי מדי או רגיש במיוחד. תשתף רק את מה שצריך לצורך אותו נושא/פגישה. שנית, הסיכוי שמישהו יגנוב לכם את הרעיון הוא קטן במיוחד, והסיבה לכך פשוטה: החלק הקשה הוא לא הרעיון, אלא ה-2-4 השנים שתשקיעו בהקמת המיזם! וגם, בכך שאתם משתפים את הרעיון עם כמה שיותר אנשים, אתם מקבלים משובים, רעיונות, והרבה מאוד ערך. לסיום, כשאתה מבקש מקרן הון סיכון לחתום על הסכם סודיות, אתה מאותת להם שאתה לא מכיר את הנורמות בתעשייה, מה שאומר שאתה 'ירוק' (צעיר בתחום).

הסכם מייסדים. 

מה זה?

הסכם שנחתם על בין המייסדים של המיזם שמגדיר את מערכת היחסים ביניהם, החובות והזכויות שלהם, חלוקת הבעלות במיזם ועוד. מסמך זה יכול להיות בין 25 – 5 עמודים (כאשר לטעמי פחות מ-5 עמודים זה קצר מדי וכנראה לא כולל את כל הנדרש), וכולל מגוון נושאים חשובים, אפילו מכריעים.

דוגמאות לנושאים שמופיעים בהסכם: חלוקת מניות/הון, כיצד להעסיק ולפטר אחד את השני, מי יהיה בדירקטוריון, כיצד מתקבלות החלטות, תקופות הבשלה (כלומר פרק הזמן בו המניות מוקצות/מחולקות), הלוואת בעלים ועוד נושאים רבים אחרים. אתם יכולים לקרוא כאן כל מה שאתם צריכים לדעת על הסכמי מייסדים.

מה חשוב לדעת?

• אם אתה לא מייסד יחיד/יחיד, זהו אחד המסמכים החשובים ביותר שתצטרך. על פי תובנות CBS, מריבות בין מייסדים הן אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכישלון של סטארט-אפ וזה די ברור מדוע: אין שכר, הרבה לחץ, שומעים הרבה פעמים את המילה "לא", הרבה אגו ועוד שלל קשיים – התשתית המושלמת למריבות בין מייסדים. 
• אל תחכו שיהיה מאוחר מדי לעשות את ההסכם. מה הזמן הנכון? כבר בתחילת הקשר תדברו בכללי על הדברים, ואחרי שטיפה היכרתם אחד את השנייה (זה יכול להיות שבוע או חודש – תלוי בכם) והחלטתם שאתם רוצים להמשיך לעבוד יחד, תעשו את ההסכם. בכל מקרה, אם התחלתם לפתח את התוכנה/אתר או קניין רוחני כלשהו, תוודאו שיש הסכם מייסדים, או לכל הפחות כתב ויתור והעברת הקניין הרוחני (ראו פירוט בהמשך).  
• אל תעשו את זה לבד. אני עובד עם המון סוגים שונים של לקוחות. חלקן חברות הייטק עם תקציבים גדולים, אחרות הן אנשים פרטיים המשתמשים בחסכונותיהם האישיים. כשצריך, אני יותר משמח להגיד ללקוח שהוא לא צריך מסמך מסוים, או אם אין ברירה אז להגיד לו שירכוש את המסמך מהאינטרנט (לא מועתק, ולא ChatGPT!)  – רק בתור התחלה. אבל במקרה הזה, תאמין לי: לא להשתמש באינטרנט, ולא לעשות את זה בעצמך. השיגו עורך דין שינסח עבורכם את ההסכם כי הסכם המייסדים פשוט חשוב מדי!

כמה עולה הסכם מייסדים: $800 – $5,000 דולר.

טיפ: אם אתם רוצים להקל על התהליך, שבו עם השותפים שלכם על קפה או פיצה, ודברו על הכל! כמה שהשיחה תהיה פתוחה, ככה יותר טוב. מומלץ להשתמש במאמר שלי על הסכמי מייסדים (ראו קישור לעיל) כצ'קליסט לנושאים שיש לכסות.

כתב ויתור והעברה של קניין רוחני ("IP") 

מה זה?

הסכם שמעביר את זכויות הבעלות ביצירות שנוצרו ("קניין רוחני"*), כגון קוד של תוכנה, אתר אינטרנט, אפליקציה, סקיצות, מוקאפים, לוגואים וכו') ממי שייצר אותם לאדם אחר או לחברה. מטרת ההסכם להבטיח שהבעלות בקניין הרוחני יעבור (לרוב) למיזם/לחברה ולא יישאר אצל היזמים.

* קניין רוחני = קניין רוחני הן זכויות משפטיות שמגנות על רעיונות יצירתיים והמצאות, ומעניקות ליוצרים שליטה בלעדית ויכולת להרוויח מעבודתם תוך מניעת אחרים מלהשתמש בה ללא רשות. לדוגמא, זכות יוצרים, סימן מסחר, פטנט ועוד.

דוגמה: ניר מבקש מאיימי (פרילנסרית) לבנות אתר אינטרנט לסטארט-אפ החדש שלו. החוק ברוב המדינות קובע כי מי שיצר את היצירה (בדוגמה זו האתר) הוא הבעלים של אותה יצירה – אלא אם הוסכם אחרת*. לכן, אלא אם כן לניר ואיימי יש הסכם שאומר במפורש שניר יהיה הבעלים של האתר, גם אם ניר ישלם לאיימי, יש סיכוי גבוה שאיימי עדיין תהיה הבעלים של האתר (אז למה לקחת את הסיכון ולא לחתום על הסכם?).

* לביטוי "אלא אם הוסכם אחרת" יש הגדרות שונות במדינות שונות. במדינות מסוימות זה יכול להיות "מוסכם בכתב" ובאחרות הסכם בעל פה יכול להספיק (ראה "בונוס טיפ בהמשך בהקשר לזה").

מה חשוב לדעת? כאשר מקבלים שירותים מקבלנים ופרילנסרים, חשוב שתהיה הבנה ברורה לגבי מי הבעלים של זכויות הקניין הרוחני ואת זה עושים בהסכם העברה.

כמה עולה ויתור והעברה של קניין רוחני? $900 – $2,500

טיפ: גם אם במדינות רבות הסכמה מילולית עדיין מהווה הסכם, לא רצוי לקחת את הסיכון שכן אם תגיעו לבית משפט, זה יהיה המילה שלכם מול המילה של הפרילנס. זכרו: בבית משפט מי שמנצח (לצערי) זה לא מי שצודק, אלא מי שיכול להוכיח שהוא צודק, והדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי מסמך כתוב וחתום! בנוסף, משקיעים לא ישקיעו בכם בלי לראות הסכמי כתב ויתור חתומים. היבט חשוב נוסף הוא לוודא שאתה מגדיר בבירור איזה קניין רוחני ספציפי מועבר. אתה רוצה שזה יהיה כמה שיותר נרחב וברור.

הסכם ספק שירות 

מה זה?

הסכם בינך לבין נותן שירות, אך בשונה מכתב ויתור ההסכם מכסה מגוון רחב הרבה יותר של נושאים. מטרת ההסכם היא להגן עליך מפני 100 דברים שיכולים להשתבש בעבודה עם ספק שירות, כגון איחור במסירה,  לא התוצרים שביקשת, שינויים במחיר, אחריות, סודיות, בעלות ונושאים רבים אחרים. דוגמה נפוצה לשימוש בהסכם השירות תהיה כאשר מתכנת בונה את האפליקציה או האתר שלך, מעצבים שיוצרים מוקאפים (תמונות מסך) או סוכנויות שיווק המקדמות את המוצר/שירות שלך. דוגמה נוספת יכולה להיות אם אתה מקבל שירותי ייעוץ / מנטוינג או שיש לך אנשים בוועדה המייעצת של המיזם. 

מה חשוב לדעת? למרות המחיר, הסכם ספק שירות שמנוסח היטב יכול לחסוך לך זמן וכסף רב בטווח הארוך על ידי מניעה של קונפליקטים פוטנציאליים – ואני מבטיח לך שכמעט תמיד יש קונפליקטים עם ספקי שירות ולקוחות. בנוסף, חשוב שתוודאו שעורך הדין שלכם הוא בעל ניסיון אישי בפרויקטים דומים (למשל בניית אתר) כי רק כך הם באמת יכולים להבין את התהליך. אני בניתי (בעזרת מתכנתים) כ-5 אתרים, אז אני מכיר את התהליך, את הסיבוכים ואת הקשיים בדרך ומשקף אותם בהסכמים שאני עושה כדי להגן על הלקוחות שלי. 

כמה עולה הסכם ספק שירות? $1,100 – $4,000*

* הסכם יועץ קצר יהיה בקצה התחתון, לעומת פרויקט מסובך (בניית אפליקציה או תוכנה) יהיה בקצה הגבוה יותר.

טיפ: הסכם השירות רלוונטי בדרך כלל כאשר עלות השירות (או הפרויקט) היא לפחות כפולה מעלות ההסכם. אחרת, מבחינה כספית (לאו דווקא משפטית), ייתכן שמוטב/מספיק להשתמש בהסכם הוויתור וההעברה. לדוגמה, אם אתה בונה אתר וורדפרס פשוט יחסית בתור MVP, וזה עולה לך כ-500 דולר, אז כנראה לא הגיוני (כלכלית) להוציא 1,000 דולר על הסכם שירות. בדוגמה זו, האפשרות הבטוחה ביותר היא לבצע את שלושת הדברים הבאים: (1) לקבל המלצות על ספק השירות, (2) לרשום את 10 הדברים החשובים ביותר עבורכם מול הספק, להעביר לו בדוא"ל, ולבקש שיחתום או יאשר במייל חוזר (וודא שיש לך את שמו המלא ואת פרטי הקשר שלו, אחרת לא תוכל לאכוף את מה שהוסכם במידת הצורך),  והכי חשוב: (3) לשלוט בכסף/בתשלומים, כלומר לשלם רק מקדמה קטנה מראש (לא יותר מ 10%-20%), ולאחר מכן תשלומים קטנים על בסיס ההתקדמות שלהם, ולהשאיר לפחות 20% לתקופת בדיקה/תמיכה בסוף אשר צריך להיות לפחות שבועיים. בנוסף, אפשר להיעזר באתרי מרקטפלייס (marketplace) כמו פיברר (Fiverr) או Upwork שם יש מנגנוני ביקורת מסוימים.  בכל מקרה, גם בפרויקט קטן, לא מזיק לדבר עם עו"ד שמבין בתחום, והרי בכל מקרה תצטרכו תנאי שימוש ומדיניות פרטיות (פרטים בהמשך), אז אתם כנראה כבר מדברים עם אחד.

תנאי שירות (ידועים גם כתנאי שימוש)

מה זה?

תנאי השירות, הידועים גם בשם "תנאי השימוש" (TOU), הם הסכם משפטי בין המיזם (או החברה אם היא קיימת) לבין המשתמשים. ההסכם לרוב מופיע באתרים, אפליקציות ובתוכנות (למרות שאז יש הסכם רישיון שזה קצת שונה) ומתאר את ה'מותר' ו'אסור' בנוגע לשימוש של המשתמשים באתר. אם עושים את המסמך נכון, אז המסמך מהווה חוזה משפטי מחייב בין הצדדים, והוא עוזר להגן על המיזם מפני תביעות (תמיד יש את הסיכון להיתבע, אבל אם תהיה תביעה, מצבכם אמור להיות הרבה יותר טוב). דוגמה טובה להבין מהו תנאי שירות, ניתן לראות על ידי השוואתו לשלט הגדול בבריכת שחייה ציבורית שאומר לאנשים מה הם יכולים ולא יכולים לעשות.

מה חשוב לדעת? הסכם תנאי השירות צריך להתאים לצרכים של האתר או האפליקציה ולשקף את השירותים שאתה מספק בפועל. אנשים רבים נוטים לחשוב שהם יכולים פשוט להעתיק את המסמך מהאינטרנט, או גרוע מכך: מאחד המתחרים שלהם ושהם יהיו מוגנים. פעולה זו תגרום לשני דברים: ראשית, המסמך לא ישקף כראוי את השירותים הספציפיים שלך (מה שאומר שאתה בסיכון), ושנית, מדובר בהפרת זכויות יוצרים (כי העתקת ועשית שימוש במשהו שאינו שלך בל לקבל רשות) ויש סיכוי גבוה שתתבע.

כמה עולה הסכם תנאי שירות? $1,300 – $4,000

טיפ: מכיוון שתנאי השירות צריכים להיות הסכם מחייב מבחינה משפטית, חיוני שתקבל את הסכמת המשתמש לפני שהם מתחילים להשתמש בשירות. ישנן פעולות רבות שאפשר לעשות כדי להבטיח זאת, למשל: לוודא שהקישור לתנאי השימוש נמצא במקום ברור וקל לאיתור באתר/אפליקציה (כמובן שיש עוד כמה צעדים חשובים לא פחות שאשמח לשתף בשיחה אתכם 😊).

מדיניות פרטיות והודעה בנוגע לקבצי Cookie

מה זה?

מדיניות הפרטיות אומרת למשתמשים שלך איך אתה מנהל את המידע שלהם. בין היתר, המדיניות מתייחסת לנושאים כמו איזה מידע אתה אוסף מהם ועליהם, מה אתה עושה איתו, עם מי אתה משתף את המידע ולכמה זמן אתה שומר אותו. מדיניות פרטיות היא לא רק פרקטיקה עסקית טובה, היא לעתים קרובות דרישה משפטית. הפרה של חוקי פרטיות עלולה לגרור עונשים וקנסות. אם המסמך נעשה נכון, ובהנחה שאתה מקיים בפועל את מה שכתוב במסמך, וקיבלת את הסכמת המשתמש כנדרש, זה יפחית את הסיכון שלך להיתבע, וישפר את סיכוייך לזכות (ככל שתוגש תביעה). לא פחות חשוב, אם אין לך מדיניות פרטיות, ה-App Store ו- Google Play לא יאפשרו לך להעלות את האפליקציה לחנות שלהם.

מה חשוב לדעת? הסכם תנאי השירות צריך להתאים לצרכים של האתר או האפליקציה שלך לנייד ולשקף את השירותים שאתה מספק בפועל. אנשים רבים חושבים בטעות שהם יכולים פשוט להעתיק את המסמך מהאינטרנט, או גרוע מכך: מאחד המתחרים שלהם. פעולה זו תגרום לשני דברים: ראשית, המסמך שלך לא ישקף כראוי את השירותים הספציפיים שלך (מה שאומר שאתה בסיכון), ושנית, מדובר בהפרת זכויות יוצרים (כי גנבת משהו שאינו שלך) ויש סיכוי גבוה שתתבע.

כמה עולה מדיניות פרטיות? 1,100$ – 3,500$

מחיר מדיניות הפרטיות ישתנה בהתאם לסוג העסק, סוג המידע שנאסף, השימוש שלך בו, ואולי הכי חשוב: האם אתה צריך להיות מותאםל-GDPR.

טיפ: בדומה לתנאי השירות, מכיוון שמדיניות הפרטיות צריכה להיות הסכם מחייב מבחינה משפטית, חשוב מאוד שתקבל את הסכמת המשתמש בצורה אקטיבית. לדוגמא: יש לוודא שהקישור למדיניות נמצא במקום ברור וקל לאיתור באתר/אפליקציה ולהוסיף תיבת סימון שמשתמשים יוכלו לסמן באופן אקטיבי בעת ההרשמה. מדיניות הפרטיות היא צעד אחד. השלב השני הוא לוודא שאתה מנהל את המידע שאתה אוסף בהתאם למדיניות שלך. בנוסף, יש גם צורך בהודעה על קובצי Cookie. תוכל לקרוא עוד על כך כאן: מדיניות פרטיות לאתרי אינטרנט ומדיניות פרטיות לאפליקציות לנייד.

הסכם פיילוט/הערכה

מה זה?

כסטארט-אפ בשלבים הראשוניים שטרם התבסס ובלי רשימת לקוחות מוכרים שיכולים להעיד על איכות השירות, ייתכן שחברות קודם ירצו לעשות איתך ניסוי – פיילות – כדי לבדוק את המוצר. לך יש אינטרס לבדוק את השירות שלך ולשפר אותו, ולהם יש אינטרס לנסות משהו חדשני או משהו שאין להם זמן לפתח. במקרה זה, החברות/לקוחות ידרשו מסמך משפטי שמסדיר את השירות ואת מערכת היחסים ביניכם – מסמך זה נקרא הסכם פיילוט או Evaluation Agreement. ההסכם מכסה את התנאים העיקריים למתן השירות, כגון תשלום, תקופה, אחריות לנזקים, בעלות על הקניין הרוחני ועוד שורה ארוכה של היבטים חשובים. 

מה חשוב לדעת? קיומו של הסכם ברור ומחייב מבחינה משפטית הוא קריטי מכיוון שהוא יגן עליך ועל הסטארטאפ שלך על ידי הגדרת ציפיות, אחריות, התחייבויות פוטנציאליות, סוגיות בעלות ותמחור ועוד. ישנם 2 סוגים של הסכמי הערכה – הסכם "קצר" והסכם "ארוך". חשוב להכיר את ההבדלים ביניהם (ניתן לקרוא עוד כאן: הסכם הערכה).

בעזרת הסכם פיילוט טוב, תוכל להבטיח שתהליך הבדיקה יעבור בצורה חלקה וששני הצדדים יבינו את תפקידיהם וחובותיהם. זה יכול לעזור למנוע אי הבנות ומחלוקות שעלולות להתעורר במהלך שלב ההערכה ואחריו.

כמה עולה הסכם הערכה / הסכם פיילוט? $1,000 – $3,000

טיפ: פנייה לחברות עם הסכם הערכה מקצועית שולחת איתות שאתם לא סתם בודקים רעיון, אלא שאתם יודעים מה אתם עושים ורציניים – מה שמשפר את הסיכויים שלך לחתום על העסקה. חשוב מכך, זה יגן עליך במקרה שמשהו משתבש. 

הקמת חברה

מה זה?

מעבר מסטטוס של יזם שעובד על מיזם לגוף (ישות משפטי) רשמי (חברה). החברה נחשבת לישות משפטית נפרדת ועצמאית מהיזם ויכולה לחתום על הסכמים, להחליט החלטות, לתבוע ולהיתבע. לכן, הקמת חברה למעשה יוצרת הבחנה משפטית בין העסק לבעליו, ומספק הגנה על היזמים – מכן השם "חברה בערבות מוגבלת – חברה בע"מ". עד לרישום חברה, אתה (או אתה והשותפים שלך) הם העסק ואתם האחראים הבלעדיים. כלומר, אם נגרם נזק כלשהו, מי שייתבע יהיה אתם. כשיש חברה, מי שנתבע זאת החברה. תוכלו לקרוא כאן על מתי כדי להקים חברה. 

מה חשוב לדעת? ככלל, עדיף להקים חברה מוקדם מאשר מאוחר שכן חברה נותנת לך הגנה משפטית, מסייעת להגן על הקניין הרוחני (ולמנוע אירועי מס מיותרים) ומסייעת בעקיפין עם גיוס כספים ונראות מול לקוחות. למרות זאת, אם אתה עדיין בשלב של חיפוש רעיון או מחקר שוק, אז אולי זה קצת מוקדם מדי.

כמה עולה להקים חברה? זה תלוי במדינה. במדינות רבות אתה יכול לעשות את הרישום בעצמך, וזה יעלה בין $200 – $1000 עבור דמי הרישום. לזה צריך להוסיף עלויות נוספות של עו"ד (תמיד מומלץ בעת רישום חברה) ורו"ח (שזה החלק היקר יותר). פירוט רחב יותר נמצא בכתבה מתי כדי להקים חברה.

טיפ: אם אתם שוקל להתאגד וזה סוף השנה (נובמבר או דצמבר), רצוי לחכות עד ינואר שנה הבא, כי ככה לא תצטרכו לשלם דמי רישום ואז אחרי חודש-חודשיים דמי חידוש, וגם לא תצטרכו להגיש דוח למס הכנסה על השנה הנוכחית.

בשורה התחתונה:  אין יותר מדי מסמכים שסטארטאפ בשלבים מוקדמים צריך, ולא תמיד צריך את כולם מיד בהתחלה. אבל אם אתה בשלב שאתה צריך אותם, אתה צריך לוודא שאתה עושה אותם נכון, והקפד להשתמש בשירותיו של עורך דין מנוסה. 

אל תהסס לפנות אליי. בהצלחה עם המיזם!