המלצות

תחומי עיסוק

מאגרי מידע

לאור העלייה במספר הפריצות למאגרי מידע, הממשלה הדקה את הפיקוח שלה (לרבות הטלת קנסות) במטרה לוודא עמידה בחוקים הרלוונטיים. לכן, קריטי שחברות ישימו דגש על נושא זה על-מנת להימנע מראש מקנסות ועונשים (לרבות מאסר בפועל), פגיעה בעסק ופרסום שלילי. אנו מספקים מענה מקיף בנושא זה, לרבות רישום מאגרים, ביקורת, שינוי מטרת המאגר או השימוש במידע, אבטחת המידע, והיבטי פרטיות.

מסחרי

הערך האמיתי של עורך דין טוב מצוי ביכולתו קודם להבין את ההיבטים העסקיים של הלקוח, ואת מטרותיו, ורק אז להתאים את הפתרון המשפטי למטרות אלו. זה בדיוק מה שאנחנו עושים. לאחר שהבנו את הצרכים העסקיים שלכם, אנו נספק לכם את הפתרונות הטובים ביותר לצרכים שלכם. זה כולל הסכמי שותפים, הסכמי רכישה, בדיקת נאותות, משא ומתן (מקומי או בינלאומי), יישוב סכסוכים, ומגוון הסכמים נוספים.

סטארט-אפים והייטק

יש לנו ניסיון רב בליווי סטארט-אפים וחברות הייטק. ייעצנו בהצלחה למאות יזמים וחברות במטרה לעזור להם להגן על האינטרסים המשפטיים, אך גם להעניק להם ערך בפן העסקי (היבט לא פחות חשוב – במיוחד עבור יזמים בתחילת הדרך). העבודה כוללת מגוון רחב של נושאים והסכמים, לרבות הסכמי מייסדים, הסכמי בעלי מניות, הסכמי SaaS, תנאי שימוש ומדיניות פרטיות, הסכמי השקעה, קניין רוחני, חוות דעת משפטיות ועוד.

פרטיות

נושא הפרטיות כבר מזמן הפך לנושא מהותי, הן עבור החברות, והן עבור הלקוחות. אנו מספקים מגוון מקיף של שירותים בתחום זה, לרבות הסכמי מדיניות פרטיות, ציות לדרישות ה-App Store ו-GooglePlay, פרטיות במקום העבודה (שימוש במצלמות, רישום וניהול של מאגרי מידע), ציות ל-GDPR ועוד.

עסקים

הערך האמיתי של עו``ד טוב מצוי בערך המוסף שהוא/היא יכולים לתת בתחום העסקי - ובכך לקדם את העסק שלך ולמנוע טעויות. לנו יש ניסיון עסקי מגוון, ואנחנו שמחים לשתף ניסיון זה איתך. אנו באמת מאמינים שההצלחה שלך, היא ההצלחה שלנו, ושמחים תמיד לקשר אותך עם אנשי תעשייה שיכולים לעזור לך לקדם את העסק.

אינטרנט

אנו מספקים פתרונות עסקיים ומשפטיים למגוון רחב של סוגיות בתחום האינטרנט, לרבות הסכמי פיתוח תוכנה (לאתרים, אפליקציות ותוכנות), רישיונות עבור SaaS, היבטי קניין רוחני כגון זכויות יוצרים, רישיונות קוד פתוח, הסכם תנאי שימוש, מדיניות פרטיות, ייעוץ בנושא ה-GDPR וכו'.

240

לקוחות שסייענו להם

239

לקוחות מאושרים

11

שנות ניסיון

שאלות נפוצות

איך הכי נכון לחלק מניות בין 2 מייסדים?

חשוב מאוד להימנע מחלוקה של 50%-50% – סיבה נפוצה לעימותים וקיפאון בקידום העסק. עדיף שלמייסד אחד יהיה יתרון במספר המניות (ובהתאם בזכות ההצבעה) על פני המייסד השני. אם כבר החלטתם על חלוקה שווה, אז לפחות תוודאו שיש לכם סעיף בוררות/גישור טוב, ושמיניתם אדם שלישי/חיצוני להיות ה-'שובר שוויון' במקרה של אי-הסכמה / 'תיקו' בהחלטה. אדם זה יכול להיות העו"ד שלכם, רואה החשבון שלכם, או כל אדם שאתם סומכים על שיקול דעתו.

האם אני זקוק להסכם של מייסד?

כן! אחד ההסכמים הכי נפוצים שאני מנסח (בדר"כ עבור יזמים שלא קיבלו ייעוץ משפטי קודם, או שקיבלו יעוץ חסר), הינו הסכם היפרדות בין מייסדים. לפי מחקר שנעשה על-ידי CBInsights, שלושת הסיבות הנפוצות לכישלון של סטארט-אפ הן: היעדר צורך בשוק, נגמר הכסף, ו-"לא הצוות הנכון". העובדה ש-"לא הצוות הנכון" מככב במקום מכובד זה, מעיד מדוע כה חשוב שיהיה לך הסכם מייסדים (גם אם השותף שלך הוא חבר הילדות שלך, אבא שלך או חבר הילדות שלך מהגן). אם אין לכם כסף לעו"ד, אז תשתמשו בדוגמא מהאינטרנט*, או תנסחו הסכם בעצמכם – בכל מקרה, תוודאו שהנושאים המוזכרים כאן בהמשך מופיעים בהסכם שניסחתם (* למען הסר ספק, איני ממליץ להשתמש בהסכמים מהאינטרנט,  שכן כל מסמך צריך להיות מותאם לצרכים הספציפיים שלך, עם זאת, אם אין לכם הסכם בכלל, ואין לכם כסף לעו"ד, זה להשתמש בהסכם מהאינטרנט הינו הרע במיעוטו כשלב ראשון). הנושאים שחייבים לכסות:

  1. החלוקה של המניות – מי מקבל כמה, ומתי.
  2. מי עושה מה, ועד מתי (אבני דרך, מטרות, תאריך לסיום, מינימום שעות שבועיות…).
  3. כיצד מקבלים החלטות? מי מחליט ובאילו נושאים? מה קורה במקרה של 'תיקו' (במקרה שיש מספר שווה של קולות/מייסדים)?
  4. כיצד מפטרים מייסד אחד?
  5. סעיף פתרון סכסוכים על-ידי בוררות/גישור.

האם אני צריך לחתום על הסכם עם המתכנת/ת שפיתח את האתר / אפליקציה שלי??

התשובה הקצרה היא כן! הסכם כזה נקרא גם "הסכם שירותים" או "הסכם פיתוח תוכנה" וחשוב שיהיה לכם אחד כזה.
התשובה הארוכה היא שכבר הפסקנו לספור כמה לקוחות באים אלינו לאחר סכסוך עם מי שמפתח את האתר או האפליקציה שלהם (אדם פרטי או חברת פיתוח). כשאין הסכם בין הצדדים, אז במקרה הטוב הפרויקט מסתיים באיחור ובתוספת תשלום משמעותי. במקרה הפחות טוב, כל הזמן והכסף שהשוקע הולך לטמיון כי המתכנת החליט שלא בא לו לסיים את הפרויקט או שהוא מוסר תוצר נחות בהרבה ממה שרציתם. מפתח או חברת פיתוח שאינם מוכנים לחתום על הסכם, מעיד על כך שיש להם ממה לחשוש ולכן סיכוי טוב שיהיה לכם קונפליקט או אי-הבנה במהלך העבודה. בנוסף, בהתחשב בעובדה שלרוב מדובר בפרויקטים שעולים בין 2,000$ – 100,000$*, עלות כתיבת החוזה של עורך הדין זניח יחסית ובהחלט שווה את השקט שהסכם טוב מקנה [* אם הפרויקט שלכם עולה פחות מהסכום האמור, אתם יכולים לנסות ולנסח את ההסכם בעצמכם – רק תוודאו שאתם כוללים את הנושאים להלן ושלמרות יכולות הניסוח שלכם, כנראה שלא תדעו לכסות את כל הנושאים והדקויות, מה שאומר שאתם תהיה סיכון מסוים].

הסכם השירותים צריך לכלול (לכל הפחות) התייחסות לנושאים הבאים*:

  1. ויתור על הזכויות הקניין הרוחני – המפתח מוותר על זכויותיו במה שהוא פיתח, ומעביראת כל הזכויות אליכם.
  2. תיאור מדויק של הפרויקט, לרבות מה צריך להיעשות וכיצד ייראה התוצר הסופי (כולל הפונקציות) – רצוי בפירוט רב ככל שניתן.
  3. לו"ז: תאריכים לסיום כל שלב ואבני דרך.
  4. לו"ז התשלומים – מתי מבוצע כל תשלום, באיזה סכום, באיזו מטבע, כיצד התשלום מבוצע. חשוב לוודא שהתשלומים נעשים רק לאחר כל שלב, ושאתם משאירים לפחות 20% מהתשלום לזמן מה אחרי סיום הפרויקט (בין כמה שבועות למספר חודשים – תלוי בסוף הפרויקט).
  5. מגנון יישוב סכסוכים – אפשר לבחור בבוררות, גישור או כל שיטה אחרת מקובלת עליכם.

* יש עוד נושאים רבים שיש לכסות, כאשר אורך ההסכם נע בין 6-9 עמודים – לא כולל נספחים.

על-אף שאולי נדמה שאין צורך בעו"ד כדי לנסח את הסעיפים לעיל, אבל הערך האמיתי של ההסכם מצוי בפרטים הקטנים – ורק עורך דין בעל ניסיון בנושא ידע לזהות את הנושאים הללו (רצוי עורך דין שכבר עשה פרויקט או שניים עבור עצמו – ואנחנו במקרה מכירים אחד כזה 🙂 ).

שילמתי למתכנת לבנות לי אתר אינטרנט. האם אני בעל הזכויות באתר?

לא בהכרח. התשובה תלויה בתחום השיפוט (החוקים) שחלים במדינה שלך ו/או המקום שהעסקה התרחשה, והעובדות הספציפיות (למשל, מה הוסכם בינך לבין המתכנת, ואיך הסכמתם על הדברים – בכתב או בעל-פה).

חוקי זכויות היוצרים (סוג החוקים שחלים במקרה זה), של רוב המדינות המערביות קובעות שברירת המחדל הוא שמי שיצר את 'היצירה' (במקרה זה האתר), הוא זה שיהיה בעל הזכויות בו (הכל בהנחה שלא העתיק את האתר ממישהו אחר). לכן, לפי ברירת המחדל, המתכנת, יהיה בעל הזכויות באתר.

לברירת מחדל זו, מספר חריגים:

  1. אם אתה, הלקוח, הזמנת את היצירה (האתר), והסכמתם (במפורש או במשתמע) שאתה תהיה בעל הזכויות באתר, אז אתה תהיה בעל הזכויות, ולא המתכנת.
  2. אם המתכנת עובד במקום אחר בזמן בניית האתר, ואם המתכנת בנה את האתר בזמן, ולצורך עבודתו, אז ייתכן ובעל הזכויות באתר יהיה המעסיק של המתכנת. למשל, אם יש מתכנת שעובד ב-IBM כמתכנת, ובזמן שעות העבודה שלו הוא בונה את האתר, יש סיכוי ש-IBM תהיה בעלת הזכויות. בעלות זו עשויה לנבוע מהחוק, או מחוזה העבודה שיש בין המתכנת לבין המעסיק שלו.

ישנם חריגים נוספים, ומסיבה זו חשוב לקבל חוות דעת של עו"ד בנוגע לדרך הטובה ביותר להגן על הזכויות שלכם. ייעוץ במקרה כגון זה המתואר כאן, אינו אמור להיות ייעוץ יקר.

האם אני יכול לעבוד על סטארט-אפ משלי, בזמן שאני מועסק במקום אחר (מבלי לאבד את הזכיות שלי בסטארט-אפ שלי)?

זה תלוי בחוקים החלים ו/או בהסכם ההעסקה שלך. במדינות מסוימות, לרבות בישראל, ישנם חוקים שקובעים כי אם יצירה (כגון אתר אינטרנט) נוצר במהלך ולצורך העבודה שלך, אז בעל הזכויות באותה היצירה תהיה של המעסיק – אלא אם הוסכם אחרת. בנוסף, חלק מהסכמי ההעסקה, ובמיוחד כאלו בחברות הייטק, לא מתירים לעובד לעבוד על פרויקטים אישיים/אחרים בזמן העבודה (ו/או בזמן שאתה מועסק). חלק מההסכמים גם קובעים כי ככל שתבחר לעבוד על פרויקט אחר, עבודה זו תהיה הפרה של הסכם העבודה שלך, ועילה לפיטורים. בנוסף, חלק מההסכמים עוד יותר מחמירים, וקובעים כי המעסיק יהיה בעל זכויות הבעלות בכל דבר שתייצר, אם יצרת את היצירה בזמן שאתה מועסק בחברה – דבר שכמובן אינו רצוי.

ישנם מספר דרכים קלות להימנע ממצבים אלו. נשמח לתת לכם ייעוץ בנושא.

פגוש את המומחה

Att. Assaf Ben-David

עו"ד אסף בן דוד – שותף מנהל

ההצלחה שלך היא ההצלחה שלי! אני אעזור לך למצוא פתרון לכל הצרכים המשפטיים והעסקיים שלך. לא אומר לך מה אתה לא יכול לעשות.