Legal services for startups and high-tech companies

5/5

"אני מאוד ממליצה
לעבוד עם אסף"

פתרונות משפטיים חכמים
שיבטיחו את ההצלחה שלכם.

עורך דין סטארט אפ | עורך דין הייטק

תחומי מומחיות

סטארט-אפים והיי-טק

עזרנו למאות יזמים וחברות הייטק להגן על האינטרסים העסקיים שלהם, ובכך אפשרנו להם להתרכז בצמיחה, במקום בדאגות משפטיות. השירותים המשפטיים שלנו כוללים הסכמי מייסדים, בעלי מניות, הסכמי השקעה, SaaS, קניין רוחני, תנאי שימוש ומדיניות פרטיות, הסכמי הערה/פיילוט, וכל מסמך או הסכם אחר מעולם ההייטק והיזמות.
עורך דין סטארט אפ | עורך דין הייטק

מסחרי וחברות

אנו מבצעים הקמה ופירוק של חברות, ייעוץ בנוגע להחלטות דירקטוריון וליווי בהיבטי רגולציה. בנוסף, אנו בעלי ניסיון עשיר בניסוח או ניהול משא ומתן עבור מגוון רב של הסכמים, לרבות הסכמי שותפות, מייסדים, הסכמי רכישה או יזמיות משותפות (joint ventures). כמו-כן, אנחנו מומחים בתחום המשא ומתן וגישורים בסכסוכים עסקיים ובעלי הסכמה כמגשרים.

מאגרי מידע

לאור העלייה במספר הפריצות למאגרי מידע, הממשלה הגבירה את הפיקוח שלה ואת היקף הקנסות. עובדות אלו מחזקות את הצורך לעמוד בדרישות החוק בנוגע למאגרי המידע שברשותכם, ובכך להימנע מקנסות, הפרעה למהלך העסקים, פרסום שלילי, ואף מאסר. אנו עורכים ביקורות על מערך מאגרי המידע שלכם, רישום מאגרים וליווי הניהול השוטף שלהם – בשילוב היבטי הפרטיות הנדרשים.

דיני אינטרנט

יש לנו שנים רבות של ניסיון בתחום דיני אינטרנט ומספקים פתרונות מתקדמים הן בפן העסקי והן בפן המשפטי. אנחנו מתמחים בקשת העסקאות בתחום, לרבות הסכמי פיתוח תוכנה, הסכמי SaaS (תוכנה כשירות), היבטים של קניין רוחני (ובפרט זכויות יוצרים), רישיונות קוד פתוח, תנאי שימוש, מדיניות פרטיות, קמפיינים שיווקיים ונושאים רבים אחרים.

ייעוץ עסקי

הערך האמיתי של עורך דין סטארט אפ | עורך דין הייטק מצוי בניסיון שלו וביכולת שלו להבין את העסק שלך ואת צרכיו. יש לנו מעל עשור של ניסיון מעשי עסקי, מה שמאפשר לנו להבין היטב גם את החוק וגם את האתגרים הכרוכים בהקמת מיזם או בניהול חברה. אנו באמת מאמינים שההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו, ומוכנים להיעזר בניסיון, ידע וקשרים שלנו על-מנת לעזור לך להצליח.

פרטיות

תחום הפרטיות הפך לרכיב מהותי בניהול עסק. אנו מספקים מעטפת כוללות לכל צרכי הפרטיות שלכם, החל מהכוונה כללית בעת ההקמה, ניתוח המצב הקיים, ודרך ניסוח מדיניות פרטיות, עמידה בדרישות החנות של אפל או גוגל לאפליקציות, פרטיות במקום עבודה (שימוש במצלמות, רישום מאגר מידע וניהולו) ועוד שלל נושאים על-מנת לוודא שאתם עומדים בדרישות החוק.

גישור עסקי

אני מגשר מוסמך, ומעביר הכשרות בקורס מגשרים. אני בעל ניסיון עשיר בגישורים עסקיים בין חברות, מייסדים, ואנשים פרטיים. תהליך הגישור נעשה בסביבה ניטרלית ושקופה, תוך בניית אווירה של אמון. אני לוקח חלק אקטיבי מתוך מטרה למצוא פתרונות המקובלים על שני הצדדים ומאמין שלכל בעיה קיים פתרון.

מנטורינג

אסף הינו מנטור זוכה פרסים ובעל ניסיון עשיר בליווי מייסדים, בעלי עסקים ומנהלים בחברות הייטק. אסף מסייע להתגבר על אתגרים בתחום הניהול, קריירה, הקמת מיזמים, תקשורת בינאישית ועוד שלל רחב של תחומים. תוך 5-7 מפגשים תתחילו לגלות תובנות משמעותיות, ולקבל כלים מעשיים לעזור לכם להתגבר על האתגרים ולהגשים את המטרות.

ניהול משא ומתן

אסף מלמד משא ומתן בינלאומי עסקי באוניברסיטאות מובילות בעולם, למשרדי עורכי דין מובילים ולחברות פרטיות. בנוסף, הוא מייעץ ומלווה לקוחות במשאים ומתנים מורכבים במגוון תחומים מסחריים לרבות הסכמי שותפים ומייסדים, הסכמי רישיון, רכישה או מכירה ועוד, על-מנת להשיג את התנאים הטובים ביותר.

מדוע הלקוחות שלנו אוהבים לעבוד איתנו

5/5

"אני מאוד ממליצה לעבוד עם אסף"

נגן וידאו

Yael Yanai

מנכ"לית ומייסדת Tribe9
5/5

"אסף נתן לי עצות משפטיות ועסקיות משמעותיות מאוד"

נגן וידאו

בר סוסובר

מנהל שיווק ולקוחות
5/5

"אסף תמיד דואג להסביר הכל בצורה סבלנית ונעימה"

נגן וידאו

הילה סרור

COO Stealth Startup
5/5

"אסף מאוד מקצועי, ומאוד
איכפת לו מהלקוחות שלו"

נגן וידאו

אלון מורשת

מנכ"ל Guiderr
סטארטאפים שסייענו להם
0
לקוחות מרוצים
0
שנות ניסיון
0

שאלות נפוצות

איך הכי נכון לחלק מניות בין 2 מייסדים?
חשוב מאוד להימנע מחלוקה של 50%-50% – סיבה נפוצה לעימותים וקיפאון בקידום העסק. עדיף שלמייסד אחד יהיה יתרון במספר המניות (ובהתאם בזכות ההצבעה) על פני המייסד השני. אם כבר החלטתם על חלוקה שווה, אז לפחות תוודאו שיש לכם סעיף בוררות/גישור טוב, ושמיניתם אדם שלישי/חיצוני להיות ה-'שובר שוויון' במקרה של אי-הסכמה / 'תיקו' בהחלטה. אדם זה יכול להיות העו"ד שלכם, רואה החשבון שלכם, או כל אדם שאתם סומכים על שיקול דעתו.
האם אני זקוק להסכם של מייסדים?
כן! אחד ההסכמים הכי נפוצים שאני מנסח (בדר"כ עבור יזמים שלא קיבלו ייעוץ משפטי קודם, או שקיבלו יעוץ חסר), הינו הסכם היפרדות בין מייסדים. לפי מחקר שנעשה על-ידי CBInsights, שלושת הסיבות הנפוצות לכישלון של סטארט-אפ הן: היעדר צורך בשוק, נגמר הכסף, ו-"לא הצוות הנכון". העובדה ש-"לא הצוות הנכון" מככב במקום מכובד זה, מעיד מדוע כה חשוב שיהיה לך הסכם מייסדים (גם אם השותף שלך הוא חבר הילדות שלך, אבא שלך או חבר הילדות שלך מהגן). אם אין לכם כסף לעו"ד, אז תשתמשו בדוגמא מהאינטרנט*, או תנסחו הסכם בעצמכם – בכל מקרה, תוודאו שהנושאים המוזכרים כאן בהמשך מופיעים בהסכם שניסחתם (* למען הסר ספק, איני ממליץ להשתמש בהסכמים מהאינטרנט, שכן כל מסמך צריך להיות מותאם לצרכים הספציפיים שלך, עם זאת, אם אין לכם הסכם בכלל, ואין לכם כסף לעו"ד, זה להשתמש בהסכם מהאינטרנט הינו הרע במיעוטו כשלב ראשון). הנושאים שחייבים לכסות: החלוקה של המניות – מי מקבל כמה, ומתי. מי עושה מה, ועד מתי (אבני דרך, מטרות, תאריך לסיום, מינימום שעות שבועיות…). כיצד מקבלים החלטות? מי מחליט ובאילו נושאים? מה קורה במקרה של 'תיקו' (במקרה שיש מספר שווה של קולות/מייסדים)? כיצד מפטרים מייסד אחד? סעיף פתרון סכסוכים על-ידי בוררות/גישור
האם אני צריך לחתום על הסכם עם המתכנת/ת שפיתח את האתר / אפליקציה שלי?
התשובה הקצרה היא כן! הסכם כזה נקרא גם "הסכם שירותים" או "הסכם פיתוח תוכנה" וחשוב שיהיה לכם אחד כזה. התשובה הארוכה היא שכבר הפסקנו לספור כמה לקוחות באים אלינו לאחר סכסוך עם מי שמפתח את האתר או האפליקציה שלהם (אדם פרטי או חברת פיתוח). כשאין הסכם בין הצדדים, אז במקרה הטוב הפרויקט מסתיים באיחור ובתוספת תשלום משמעותי. במקרה הפחות טוב, כל הזמן והכסף שהשוקע הולך לטמיון כי המתכנת החליט שלא בא לו לסיים את הפרויקט או שהוא מוסר תוצר נחות בהרבה ממה שרציתם. מפתח או חברת פיתוח שאינם מוכנים לחתום על הסכם, מעיד על כך שיש להם ממה לחשוש ולכן סיכוי טוב שיהיה לכם קונפליקט או אי-הבנה במהלך העבודה. בנוסף, בהתחשב בעובדה שלרוב מדובר בפרויקטים שעולים בין 2,000$ – 100,000$*, עלות כתיבת החוזה של עורך הדין זניח יחסית ובהחלט שווה את השקט שהסכם טוב מקנה [* אם הפרויקט שלכם עולה פחות מהסכום האמור, אתם יכולים לנסות ולנסח את ההסכם בעצמכם – רק תוודאו שאתם כוללים את הנושאים להלן ושלמרות יכולות הניסוח שלכם, כנראה שלא תדעו לכסות את כל הנושאים והדקויות, מה שאומר שאתם תהיה סיכון מסוים]. הסכם השירותים צריך לכלול (לכל הפחות) התייחסות לנושאים הבאים*: ויתור על הזכויות הקניין הרוחני – המפתח מוותר על זכויותיו במה שהוא פיתח, ומעביראת כל הזכויות אליכם. תיאור מדויק של הפרויקט, לרבות מה צריך להיעשות וכיצד ייראה התוצר הסופי (כולל הפונקציות) – רצוי בפירוט רב ככל שניתן. לו"ז: תאריכים לסיום כל שלב ואבני דרך. לו"ז התשלומים – מתי מבוצע כל תשלום, באיזה סכום, באיזו מטבע, כיצד התשלום מבוצע. חשוב לוודא שהתשלומים נעשים רק לאחר כל שלב, ושאתם משאירים לפחות 20% מהתשלום לזמן מה אחרי סיום הפרויקט (בין כמה שבועות למספר חודשים – תלוי בסוף הפרויקט). מגנון יישוב סכסוכים – אפשר לבחור בבוררות, גישור או כל שיטה אחרת מקובלת עליכם. * יש עוד נושאים רבים שיש לכסות, כאשר אורך ההסכם נע בין 6-9 עמודים – לא כולל נספחים. על-אף שאולי נדמה שאין צורך בעו"ד כדי לנסח את הסעיפים לעיל, אבל הערך האמיתי של ההסכם מצוי בפרטים הקטנים – ורק עורך דין בעל ניסיון בנושא ידע לזהות את הנושאים הללו (רצוי עורך דין שכבר עשה פרויקטים דומים עבור עצמו – ואנחנו במקרה מכירים אחד כזה 🙂
שילמתי למתכנת לבנות לי אתר אינטרנט. האם אני בעל הזכויות באתר?
לא בהכרח. התשובה תלויה בתחום השיפוט (החוקים) שחלים במדינה שלך ו/או המקום שהעסקה התרחשה, והעובדות הספציפיות (למשל, מה הוסכם בינך לבין המתכנת, ואיך הסכמתם על הדברים – בכתב או בעל-פה). חוקי זכויות היוצרים (סוג החוקים שחלים במקרה זה), של רוב המדינות המערביות קובעות שברירת המחדל הוא שמי שיצר את 'היצירה' (במקרה זה האתר), הוא זה שיהיה בעל הזכויות בו (הכל בהנחה שלא העתיק את האתר ממישהו אחר). לכן, לפי ברירת המחדל, המתכנת, יהיה בעל הזכויות באתר. לברירת מחדל זו, מספר חריגים: אם אתה, הלקוח, הזמנת את היצירה (האתר), והסכמתם (במפורש או במשתמע) שאתה תהיה בעל הזכויות באתר, אז אתה תהיה בעל הזכויות, ולא המתכנת. אם המתכנת עובד במקום אחר בזמן בניית האתר, ואם המתכנת בנה את האתר בזמן, ולצורך עבודתו, אז ייתכן ובעל הזכויות באתר יהיה המעסיק של המתכנת. למשל, אם יש מתכנת שעובד ב-IBM כמתכנת, ובזמן שעות העבודה שלו הוא בונה את האתר, יש סיכוי ש-IBM תהיה בעלת הזכויות. בעלות זו עשויה לנבוע מהחוק, או מחוזה העבודה שיש בין המתכנת לבין המעסיק שלו. ישנם חריגים נוספים, ומסיבה זו חשוב לקבל חוות דעת של עו"ד בנוגע לדרך הטובה ביותר להגן על הזכויות שלכם. ייעוץ במקרה כגון זה המתואר כאן, אינו אמור להיות ייעוץ יקר.
האם אני יכול לעבוד על סטארט-אפ משלי, בזמן שאני מועסק במקום אחר (מבלי לאבד את הזכיות שלי בסטארט-אפ שלי)?
זה תלוי בחוקים החלים ו/או בהסכם ההעסקה שלך. במדינות מסוימות, לרבות בישראל, ישנם חוקים שקובעים כי אם יצירה (כגון אתר אינטרנט) נוצר במהלך ולצורך העבודה שלך, אז בעל הזכויות באותה היצירה תהיה של המעסיק – אלא אם הוסכם אחרת. בנוסף, חלק מהסכמי ההעסקה, ובמיוחד כאלו בחברות הייטק, לא מתירים לעובד לעבוד על פרויקטים אישיים/אחרים בזמן העבודה (ו/או בזמן שאתה מועסק). חלק מההסכמים גם קובעים כי ככל שתבחר לעבוד על פרויקט אחר, עבודה זו תהיה הפרה של הסכם העבודה שלך, ועילה לפיטורים. בנוסף, חלק מההסכמים עוד יותר מחמירים, וקובעים כי המעסיק יהיה בעל זכויות הבעלות בכל דבר שתייצר, אם יצרת את היצירה בזמן שאתה מועסק בחברה – דבר שכמובן אינו רצוי. ישנם מספר דרכים קלות להימנע ממצבים אלו. נשמח לתת לכם ייעוץ בנושא.
האם אני יכול לעבוד על הסטארט-אפ שלי בזמן שאני מועסק בחברה (הדיי ג'וב שלי), מבלי לסכן את זכויות הבעלות שלי (בסטארט-אפ שלי)?
זה תלוי בחוקים המקומיים, וגם במה שכתוב בחוזה ההעסקה שלך. חוקים מסוימים קובעים כי כל 'יצירה' (לדוגמה, אפליקציה לנייד), שנוצרה במהלך ועבור המעסיק שלך, תהיה בבעלות המעסיק שלך – אלא אם כן הוסכם אחרת. בנוסף, וגם אם חוקים אלה אינם חלים, חוזי העסקה רבים, ובמיוחד אלה בחברות היי-טק, עשויים שלא לאפשר לך לעבוד בפרויקטים אחרים תוך כדי העסקתם, ו/או לציין (בחוזה ההעסקה שלך) כי עבודה כזו מהווה הפרה של הסכם ההעסקה שלך. בנוסף, גם אם חוזה ההעסקה שלך לא מונע ממך לעבוד על פרויקטים אישיים אחרים, הוא עשוי לקבוע שזכויות הבעלות על כל מה שתיצור, יהיו שלהם (המעסיק הנוכחי שלך) – וזה כמובן משהו שאתה רוצה להימנע ממנו (מה שאתה יכול). יש כמה דרכים קלות למדי להימנע מכך. אל תהסס לפנות אלינו להתייעצות.
מה חשוב לדעת לפני בחירת שם דומיין (שם מתחם) לאתר שלי?

שאלה מעולה!

  1. חשוב לוודא שלא בוחרים שם שכבר נמצא בשימוש או שדומה מדי לשם של חברה קיימת (במיוחד לא חברות גדולות או חברות באותו תחום כמו שלכם) כי הן לעתים קרובות ישתמשו בלחץ משפטי כדי לגרום לך להעביר את השם אליהן.
  2. הימנעו משמות עם מקפים ( – ), במיוחד אם יש אתרים עם שמות דומים בלי מקפים, כי אז משתמשים יגיעו לאתר של המתחרים שלכם. כך גם לגבי שמות שקשה לאיית או שקל להתבלל באיך מאייתים אותם.
  3. נכון שיש עדיפות לשמות מתחם (דומיינים) עם סיומת ".com" , אבל כיום כבר לא קל למצוא דומיין טוב עם סיומת זו והמחיר גבוה יותר מסיומות אחרות. יש 2 פתרונות: ראשית, לבחור סיומת אחרת נחמדה ואמינה, למשל .co,. שנית, להמציא מילה, כמו שגוגל עשתה (רק שימו לב שאם אתם מכוונים לשוק האסיאתי, אז חשוב לבדוק שאין למילה שבחרתם משמעות שלילית כלשהו או שהיא לא נחשבת לקללה – תתפלאו, אבל זה קרה ללא מעט חברות שנאלצו קצת לשנות את השם באסיה).
  4. שם דומיין עם שם מרמז תמיד עוזר. למשל, אם העסק בתחום הספורט, אז "Getfit.com" מרמז על התחום.
  5. אם אתה קונה דומיין שהיה בשימוש קודם, חשוב לוודא את ההיסטוריה של הדומיין ולוודא שהוא "נקי" מכמה וכמה היבטים, למשל: שלא עשו SEO (קידום אורגני) שלילי, שלא השתמשו בדומיין לצורך ספאם (מה שיפגע ביכולת שלכם לעשות דיוור למשל), ושאין לעסק חובות (שלא יבואו אליכם). כדי להוסיף שכבת הגנה נוספת, חשוב לעשות הסכם רכישה שבו יהיה כתוב, בין היתר, שכל מה שקרה לפני המכירה הינו באחריות הבעלים הקודמים.

לסיום, אל תשקיעו יותר מדי זמן בחיפוש דומיין ואל תקנו דומיין במאות או אלפי דולרים (או מיליון דולר כמו שסטארט-אפ אחר עשה…) כי זה באמת לא מה שחשוב להצלחת המזים. מה שחשוב זה שתעשו ולידציה לרעיון/שירות שלכם – את רוב הדברים האחרים אפשר לשנות ולשפר בדרך.

פגוש את המומחה

startup lawyer עורך דין סטארט אפ | עורך דין הייטק
עו"ד אסף בן-דוד – שותף מנהל
עורך דין סטארט אפ | עורך דין הייטק
ההצלחה שלך היא ההצלחה שלי! אני אעזור לך למצוא פתרון לכל הצרכים המשפטיים והעסקיים שלך.
דילוג לתוכן