"מתי אני צריך לרשום חברה?" זו שאלה שאני שומע המון, והאמת היא שאני לגמרי יכול להבין למה. כיזם/ת סטארטאפ, ההחלטה בנוגע למועד הרישום של חברה לא תמיד ברורה וגם לא השיקולים שישפיעו על ההחלטה. לכן, כתבתי את המאמר הקצר הזה כדי לעזור לך להחליט.

* הערה 1: למרות שההכוונה להלן תקפה למדינות רבות (אולי אפילו רובן), חשוב לציין שלכל מדינה חוקים שונים ועלויות שונות, לכן עליך תמיד לבדוק את הפרטים הספציפיים במיקום שלך.

** הערה 2: המאמר נכתב בלשון זכר, אך לגמרי מכוון גם ליזמיות. אני פועל רבות בתחום עידוד יזמות נשית, ואם אתן יזמיות יותר מאשמח לתת פגישת הכוונה של חצי שעה ללא עלות.

תקציר מנהלים: למעט חסרון אחד (שזה נושא העלויות), ככלל, אם אתם כבר מפתחים את השירות או מוצר ו/או מתכוונים להתחיל לתת לאנשים או חברות להשתמש בזה (אפילו כפיילוט), מומלץ לרשום את החברה מוקדם ככל האפשר. יחד עם זאת, אם אתם רק בשלב הרעיון או בשלב מחקר השוק הראשוני, אז זה כנראה מוקדם מדי. ממליץ לקרוא את המאמר כדי לקבל תמונה מלאה (זה לוקח 3-4 דקות).

היתרונות של רישום חברה בשלב מוקדם

1. בעלות על הקניין הרוחני

רקע קצר: מה זה קניין רוחני? קניין רוחני הוא כל יצירה שיצרת. למשל המצאות, עיצובים, שמות מותג, לוגואים, תוכנות/קוד, ויצירות אמנותיות, שניתן להיות הבעלים שלהם ולהגן עליהם משפטית (למשל לקבל הגנה של זכות יוצרים, פטנט או סימן מסחר). בעיקרון, זה כל דבר מקורי שאתה יוצר. בהקשר של סטארט-אפים, זה יכול להיות תוכנית העסקים או השיווקית שלך, רשימות הלקוחות ואולי הדבר החשוב ביותר לסטארט-אפ: הקוד של האתר או האפליקציה.

אם אתה מפתח קניין רוחני לפני שנרשם חברה, הקניין שנוצר יהיה שייך למי שיצר אותו (ולא של החברה).

לדוגמא: אם יש שני מייסדים, ואחת מהם היא המתכנתת (מיטל). ונניח שמיטל כתבה את הקוד לאפליקציה במשך כמה חודשים ואז עזבה. במקרה זה, ואלא אם היה ביניכם הסכם שקבע משהו בנוגע לבעלות על הקניין הרוחני, אז כשהיא עוזבת, היא גם לוקחת איתה את הקניין הרוחני (כי היא הבעלים של הקניין כי היא ירצה אותו), והמייסד שנותר יצטרך להתחיל מההתחלה.
אז נכון שהקמת חברה לבדה לא פותרת את זה, אבל לרוב, עם רישום החברה גם חותמים על הסכם מייסדים, או לכל הפחות הסכם ויתור והעברה של קניין רוחני (מהיזמים אל החברה), וכך גם אם מישהו עוזב הקניין הרוחני נשאר של החברה.

2. הימנעות מאירועי מס

רקע שיעזור לכם להבין את החלק הבא:

(א) חברה היא גוף (ישות) משפטי נפרד מהיזמ/ים. כלומר, החברה אינה היזם והיזם אינו החברה – גם אם יש רק יזם אחד. המשמעות היא שברגע שמקימים חברה, היא יכולה לקבל החלטות, לקחת הלוואות, לחתום על הסכמים ולתבוע או להיתבע.

(ב) ככלל, כשאתה מקבל משכורת או משהו בעל ערך כספי, תדרש לשלם מס על מה שקיבל או הרווחת. אותו הדבר עם חברה. כשחברה מקבלת כסף או משהו בעל ערך, היא (לרוב) תידרש לשלם מס.

לכן, אם אתה מפתח את הקניין הרוחני לפני הקמת החברה, הקניין יהיה שלך (ולא של החברה). ואז, אחרי הקמת החברה, כשתעביר את הקניין הרוחני לחברה (כי אף משקיע לא ישקיע אם הקניין לא יהיה בבעלות החברה), ובהנחה שהקניין הרוחני שווה משהו, החברה עשויה להיות מחויבת במס כי היא קיבלה משהו בעל ערך. אומנם החברה אולי לא תמוסה באותו הרגע, אבל כשתמכור את החברה או תקבל השקעה משמעותית, רשות המס תבדוק את הנושא וכשהיא תעשה זאת, היא תלך אחורה עד תחילת הדרך ותגלה את אותו אירוע מס.

לדוגמא: פתחת אפליקציה שעוזרת לעסקים עם ניהול מלאי. האפליקציה עלתה לך כ-40 אלף דולר לפתח. סיימת לפתח אחרי חצי שנה, הקמת חברה ואז העברת את הבעלות באפליקציה לחברה. למעשה, החברה קיבלה משהו ששווה כ-40 אלף דולר ולכן תצטרך, בהמשך, לשלם על זה מס.  
לכן, רצוי שכל הקניין הרוחני יהיה שייך לחברה כבר מההתחלה (או קרוב ככל האפשר).

3. הימנעות מאחריות אישית

עד שאתה רושם חברה, אתה פועל כיחיד. המשמעות היא שכל החבויות, החובות או התביעות הם באחריותך האישית, מה שמסכן את הנכסים האישיים שלך. כלומר, אם משהו ישתבש, ומישהו יגיש תביעה, התביעה תהיה נגדכם אישית ואם לא תצליח לשלם, הם יוכלו ללכת להוצאה לפועל ולעקל רכוש אישי.

אחד היתרונות הבולטים בחברה, הוא שהחברה מעניקה אחריות מוגבלת של בעלי המניות – לכן היא נקראת חברה בע"מ (בערבות מוגבלת). כשהחברה נתבעת – ואלא אם עשית משהו לא חוקי תוך ניסיון להסתתר מאחורי ההגנה של חברה – אז היא זאת שנתבעת ולא אתם באופן אישי (וכך הנכסים האישיים שלכם, כמו הבית או החסכונות, נשארים מוגנים). הגנה משפטית זו קריטית, במיוחד אם המיזם עשוי לגרום לאחרים לנזק (מה שקיים בכמעט כל המיזמים).
חשוב לציין שההגנה הזו לא קיימת במבנים משפטיים אחרים כמו עוסק מורשה, שותפות כללית ושותפות מוגבלת (עבור השותפים הלא מוגבלים) ולכן חשוב לוודא שאתם מקימים את הישות המשפטית המתאימה.

4. משקיעים מעדיפים להשקיע בחברה, לא ביחיד

רוב המשקיעים לא ישקיעו באדם פרטי ויעדיפו להשקיע בחברה שיש לה מבנה פורמלי, טבלת מניות (שניתנות לרישום ברשם החברות), תקנון, הסכם מייסדים או בעלי מניות והגנה משפטית כחברה בע"מ. זו לא בעיה גדולה אם טרם רשמתם חברה (כי זה יחסית מהיר) אבל זה אחד השיקולים שיש לקחת בחשבון.

נ.ב.: בישראל (נכון לשנת 2024), אם אתם רשומים כבעלי מניות בחברה אחרת שלא שילמה אגרה ("חברה מפרה") לא תוכלו להירשם כבעל מניות בחברה חדשה, עד להסדרת החוב בחברה שבה החוב.

5. זה מוסיף אמינות

חברה רשומה מוסיפה לאמינות של המיזם כי כבר לא מדובר ב'סתם מישהו' עם רעיון, אלא בעסק לגיטימי (זה כמובן בעיקר פסיכולוגי והקמת חברה לא מבטיח את הצלחת המיזם). עבור לקוחות, ספקים ושותפים פוטנציאליים, זה מאותת שאתה מחויב ולא רק בודק את השוק.

חסרונות לרישום מוקדם (מדי)

החיסרון היחיד של רישום מוקדם מדי הוא עניין העלויות / הוצאות:

* כל המחירים הם אינדיקציה בלבד וכמובן משתנים מעו"ד לעו"ד, וממדינה למדינה.

1. דמי רישום + אגרה שנתית: בעת הרישום תידרש לשלם אגרת רישום. בכל שנה שלאחר מכן תידרש לשלם אגרה שנתית. בארה"ב אגרת הרישום היא כמה מאות דולרים. בישראל זה בערך 2,700 ₪ (יש הנחה לרישום מקוון) והאגרה השנתית עומדת על כ- 1,600 ₪ נכון לשנת 2024.

2. עלויות עורך דין המתמחה בסטארט-אפים: למרות שבלא מעט מדינות תוכל לבצע את הרישום בעצמך באופן מקוון (כולל בישראל), מומלץ בכל זאת להיעזר בעו"ד. ולא, אני לא כותב את זה כי אני עו"ד שרוצה שתבואו אליו, אלא כי יש גם היבטים טכניים (כגון מספר המניות) וגם היבטים מהותיים (כגון דברים שנרשמים בתקנון או תשלום מיסים על מספר המניות) שיכולים לאחר מכן
 to come back and bite you in the butt כמו שנאמר.

העלות של עורך דין לרישום חברה בארה"ב נעה בין $1,000 – $3,000, ובישראל: בין 2,000 – 3,500 ש"ח (זה לא כולל עזרה עם המסמכים לפתיחת חשבון בנק. יש עורכי דין שכוללים את זה כחלק מהשירות ויש עורכי דין שגובים כ-1,000 – 2,000 שקלים נוספים שכן נדרש לעבור על לא מעט מסמכים).

3. עלויות רו"ח והגשת דוחות: לאחר הרישום, חברה צריכה לנהל ספר הנהלת חשבונות ולהגיש דו"ח שנתי. רוב האנשים נעזרים לצורך כך ברואה חשבון. בארה"ב העלויות החודשיות הן בערך $500 לחודש + $2,500 לדוח השנתי. בישראל מדובר על כ-200 ש"ח לחודש + כ- 5,000 – 9,000 ש"ח לדוח השנתי.

4. עלויות פירוק החברה: אם הדברים לא הולכים כמתוכנן, ייתכן ותאלץ לסגור את החברה. במדינות רבות, יש צעדים משפטיים שחובה לבצעם (כמו למשל פרסום בעיתונות) – מה שגורר עלויות נוספות. עבור חלק מהמייסדים, עלויות אלו עשויות להיות סיבה לדחיית מועד רישום החברה עד שיש יותר וודאות (מה שנקרא גם תיקוף שוק – validation).

עלויות פירוק חברה בארה"ב: $1,000 עד $5,000. בישראל: כ-2,500 – 5,000 ש"ח.

אם אתה עדיין לא מייצר הכנסות, הוצאות אלה עלולות להכביד על התקציב שלך ולכן יש לקחת אותם בחשבון.

אז, מתי אני צריך לרשום חברה?

התשובה תלויה בסטטוס של המיזם:

א) אם התחלת לפתח קניין רוחני (בדרך כלל קוד/תוכנה) = תרשום חברה.

ב) עשית ולידציה לרעיון (תיקוף שוק) + אתה מחפש השקעות = רצוי לרשום (עכשיו או בקרוב).

ג) אתה עומד לאפשר למשתמשים ו/או שותפים ראשונים גישה לשירות/מוצר + יש סיכון שתגרום להם נזקים = תרשום חברה.

ד) אתה בשלב הרעיון או מחקר שוק מקדים = תחכה.

בשורה התחתונה: השאלה "מתי אני צריך לרשום חברה?" תלויה במצב המיזם ורמת הסיכון שאתה מוכן לקחת.

אם את/ה לא בטוח/ה, אתה מוזמן ליצור קשר ונשמח לעזור