כשאתם חוקרים או עושים ולידציה לרעיון שלכם, חשוב לדבר עם כמה שיותר אנשים!
"אבל מה אם מישהו יגנוב לי את הרעיון, אסף?!"
אף אחד לא יגנוב לכם את הרעיון.
זה קורה אולי אחד למיליון מקרים, והסיבה לכך פשוטה:
למצוא רעיונות זה קל! אבל להוציא את הרעיון לפועל ולגרום לו להצליח זה כבר קשה, ממש קשה.
זה דורש:
-> כסף
-> כישרון
-> המון זמן (בין שנה ל-4)
-> קושי נפשי ולא מעט ויתורים אישיים.
והאמת היא שלרוב האנשים אין את הכלים, משאבים, יכולות ורצונות האלו – או שיש להם אבל הם לא מוכנים להשקיע אותם.
אז לא, הם לא יגנבו לכם את הרעיון.
אבל אם תשתפו אנשים, תקבלו:
-> עצות
-> תובנות
-> לקוחות חדשים
-> קשרים ושיתופי פעולה שיכולים לקדם את העסק שלכם.
כמה טיפים פרקטיים איך לשתף בצורה נכונה:
אין בעיה לשתף כל אדם, אבל תקבלו הרבה יותר ערך אם תשתפו אנשים שמוגדרים כחלק מקהל המטרה שלכם.
תציגו את הרעיון בצורה ברורה ופשוטה – כך שגם ילד בן 12 יכול להבין אות, ותקפידו לשאול את השאלות הנכונות: בלי שאלות מנחות, עדיף שאלות פתוחות, תקשיבו לתשובות מבלי לקטוע).
תיזהרו מ"תסמונת התינוק המכוער" – בגלל שהיזם משדר שהוא כל כך מאוהב ברעיון שלו, הצד השני מרגיש לא בנוח להגיד לכם את דעתו האמיתית (השלילית).
כדי להימנע מזה, תציגו את הרעיון בצורה עניינית, ותוסיפו משהו 'שלילי' כמו:
"אני בכלל לא בטוח שזה רעיון טוב…" – זה גורם לאנשים להרגיש יותר בנוח ואז התשובות שלהם יותר אמיתיות.
לסיום: אומנם לא כיף לקבל פידבק שלילי, ולפעמים אנשים גם יגידו דברים שלא מדויקים או לא רלוונטיים.
אבל תנסו לשמור על ראש פתוח, ואם אתם שומעים את אותה הערה שוב ושוב, כנראה שיש בה משהו.
בהצלחה
לפני 50 שנה, כשרצו להקים חברה ולמכור מוצר התהליך היה משהו כזה:
מוצאים פתרון למשהו, ואז משווקים אותו חזק ובמלא כסף עד שכולם ישמעו עליו ויקנו אותו.
כיום זה כבר סיפור אחר לגמרי.
כיום צריך קודם לזהות כאב, או צורך חזק, ואז להציע פתרון.
"סבבה אסף, אבל איך בכלל מוצאים את הכאב הזה?"
שיטה אחת היא השיטה הטבעית. כלומר מדובר בכאב או צורך אישי שאתם חווים בעצמכם. במקרה הזה, אתם מכירים את הכאב מקרוב, ויכולים לחשוב על פתרונות ולנסות אותם.
אבל אם אין לכם כזה, אז הנה כמה רעיונות (יש עוד המון, אבל אני לא רוצה להעריך יותר מדי):
1. קבוצת Sub-reddit – וכדי לייעל את התהליך עוד יותר, אפשר להשתמש בכלים כמו Gummysearch.com
2. קבוצות פייסבוק נישתיות – יש המון קבוצות שמתמקדות בנושא אחד, ואנשים שם שואלים, מתלוננים ומדברים על בעיה ספציפית. תמצאו אותה, תבינו אותה, ותראו אם אתם יכולים לפתור אותה.
3. חפשו מילות מפתח בגוגל שיש להן ביקוש גבוה ותחרות נמוכה – ותבנו מוצר סביב זה.
אפשר להשתמש בכלים כמו Google Keyword Planner או Buildthekeyword.com.
4. תרשמו את הבעיות או התסכולים שלכם – ואז תבדקו אם גם אחרים חווים את זה.
ברגע שמצאתם בעיה – הצעד הבא הוא לבדוק אם מספיק אנשים סובלים ממנה, והאם הם מוכנים לשלם (מספיק) בשביל לפתור אותה.
איך להיות ייחודי בשוק שבו אפשר לבנות כמעט את הכל עם AI.
"בניתי בשבוע אחד את מה שלקח לי ול-CTO שלי 6 חודשים לבנות – וזה בדיוק אותו מוצר"
זה מה שאמר לי יזם (ואחד הלקוחות שלי) בשבוע שעבר.
הוא עבד עם ה-CTO שלו 6 חודשים, ובגלל סיבות אישיות הם החליטו להיפרד.
במקום לחפש CTO חדש, הוא החליט לנסות לבנות את השירות / האפליקציה לבד.
היה לו רק רקע טכני חלקי אז הוא ניסה את Lovable, Basee44 ולבסוף החליט ש-Cursor הכי מתאימה לצרכים שלו.
הוא בנה את ה-Web-app תוך שבוע.
אבל זאת לא הנקודה העיקרית.
כולנו יודעים שהיום אפשר לבנות דברים מטורפים עם AI ובמהירות מטורפת.
אז השאלה היא:
אם כל אחד יכול לבנות "הכל" (או כמעט הכל), אז מה הופך את המוצר שלך לייחודי?
ומה מונע מהמשתמשים שלך פשוט לעבור למתחרים?
הנה התובנות שלי:
ה-UX/UI = 5% מהערך.
התמחור = 10% מהערך.
הייחודיות של הרעיון = 10% מהערך.
סיפור אישי טוב = 10% מהערך.
התזמון (להיות ראשונים בשוק) = 20% מהערך.
בניית קהילה פעילה לפני ההשקה = 30%
חיבור אישי + קהילה
חיבור אישי + קהילה לפני השקה = 20%
אז אם אתם לפני השקה:
↲ תתחיל לשתף על המסע שלכם.
↲ תצרו כמה שיותר חיבורים אישיים עם העוקבים שלכם.
↲ תטפחו את ה-100 משתמשים הראשונים שלכם.
אני מדבר עם כ-10–20 יזמים בכל שבוע, ורבים מהם עושים את אותה הטעות.
הם מספרים לי שכאשר הם שואלים אנשים מה הם חושבים על המיזם שלהם, אז כולם אומרים להם שהרעיון מעולה ושהם ישמחו מאוד לרכוש את השירות/מוצר ברגע שישיקו.
"אוקיי, נשמע מעולה, אז מה הטעות אסף?"
הטעות היא שזה נותן להם – היזמים, תקוות שווא כי הפידבק לא אמיתי. זו לא ולידציה.
הדרך היחידה באמת לאמת את הרעיון שלכם היא לגרום לאנשים להכניס את היד לכיס ולשלם.זה לא חייב להיות הרבה.
זה יכול להיות מחיר נמוך.
זה יכול להיות מקדמה, או אפילו דמי רישום סמליים.
מה שתרצו – כל עוד הם משלמים.
כי רק כשאנשים מראים שהם מוכנים לשלם, זה מראה שהם באמת צריכים את הפתרון שלך.
"אבל אסף, עדיין אין לנו מוצר?!"
איזה מזל שאתם חיים היום ולא לפני עשור. כי מעולם לא היה קל יותר לבנות מוצר ראשוני (POC או MVP, ואפילו MVP מתקדם בעזרת כלים של No code כמוBubble או Webflow, או בעזרת כלי AI שונים כמו Loveable, Cursor, Base44, Google AI Studio – או כל כלי חדש שייצא עד שתקראו את התוכן הזה.
שורה תחתונה:
מחמאות זה אחלה.
זה נותן הרגשה טובה.
אבל זו לא ולידציה אמיתית.
תמיד תוודאו שיש לכם ולידציה לפני שאתם משקיעים שנים מהחיים שלכם ועשרות אלפי דולרים.
כל יזם (וכל עסק) צריך לדעת לענות על חמשת השאלות הבאות בצורה סופר ברורה ופשוטה כך שגם ילד/ה בן 12 יבין, והכל תוך כ-45-90 שניות בערך:
רוב הסטארטאפים משתמשים במודלים הבאים:
– מודל המנוי: תשלום חודשי או שנתי עבור שירות, לפי החבילה שנבחרה.
– מודל הקרדיטים: תשלום עבור שירות לפי חבילת קרדיטים. אפשר לשייך את המודל הזה למודל המנוי או לראותו כמודל נפרד.
– מודל פרסום: מודל שקשה מאוד להרוויח ממנו אלא אם יש לכם המון תנועה באתר/אפליקציה או שמצאתם נישה בלי הרבה תחרות ובתחום שהמפרסמים מוכנים לשלם המון כסף עבור כל ליד/קליק – למשל תחום השכנתאות (אבל שם יש כבר המון תחרות).
– מודל הפרימיום (ה-Freemium): מספקים את השירות הבסיסי ללא עלות, אבל אם רוצים להנות מפיצ'רים מתקדמים יותר, צריך לשלם.
– מארקטפלייס: הפלטפורמה שלכם מחברת בין צד א' לצד ב', וגובה עמלה על החיבור ביניהם.
– אפיליאציה (affiliation): קבלת עמלה עבור הפניית לידים/לקוחות. למשל, יש לכם אתר בנושא אופנה, ואתם מוסיפים תמונה של בגד, ושמים קישור עליו לחנות של אמאזון (ובתוך הקישור יש את הפרטים שלכם במסגרת השתתפותכם בתוכנית האפיליאטס של אמאזון) וכך בכל פעם שמישהו קונה דרך אותו קישור, אתם מקבלים תשלום (יכול להיות תשלום מוגדר מראש או אחוז מהעסקה).
– לידים: קבלת תשלום עבור הפניית לקוח לנותן שירות אחר. למשל, יש לכם אתר בנושא רכבים, ויש שם טופס שאוסף פרטים למי שמעוניין בביטוח רכב ואז בכל פעם שאתם מעבירים את הליד (את הפרטים של הלקוח) לחברת הביטוח, אתם מקלבים תשלום.
– רישיון שימוש: אתם מוכרים רישיונות להשתמש בתוכנה שלכם או במוצר/שירות שיצרתם. למשל יצרתם קוד שעושה משהו שימושי, ואנשים משתמשים בקוד הזה בתוך התוכנות או אתרים שלהם – אתם גובים תשלום חודשי/שנתי עבור אותו השימוש.
– מכירות ישירות: הדרך הקלאסית של פעם: אתם מוכרים מוצרים (יכול להיות גם מוצרים דיגיטליים) וגובים תשלום עבור כל מכירה.
כמובן שיש עוד הרבה מודלים, אבל אלו הנפוצים. לפעמים עדיף להשתמש במודלים מוכרים (יותר קל ללקוחות שלכם) ולפעמים עצם ההמצאה של מודל חדש יכול להיות הבסיס למיזם (הדוגמא של נטפליקס או Airbnb – הם לקחו שירות מוכר אבל שינו את המודל)
מה זה וסטינג (vesting) או "הבשלה" (של מניות) ולמה זה כל כך חשוב בסטארט-אפ.
אני מקבל את השאלה הזו הרבה, אז חשבתי להסביר.
תדמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם שלושה מייסדים: מיטל, יוסי ודוד.
אתם יושבים בבית קפה ומתכננים את הסטארט־אפ הגדול הבא – זה שהולך לכבוש את העולם.
וכמובן, גם את חלוקת המניות – הרי זה החלק הכי כיף נכון?
אתם רוצים שיהיה הוגן, אז מחלקים 33% לכל אחד. לוחצים ידיים, מרימים לחיים והולכים לישון שמחים ומלאי התרגשות.
כעבור חודשיים, מיטל (המפתחת המוכשרת) מקבלת הצעה מפייסבוק. משכורת מטורפת, בונוסים ועוד – חלום חייה. היא פוגשת אתכם בבית קפה, ומודיעה: "חברה', אתם אחלה, אבל אני עוזבת. שיהיה בהצלחה".
או אם אתם אוהבים דרמה, אז מיטל נכנסת לריב ענק עם דוד.
וזה מה שקורה אחר כך:
היא אומרת אדיוֹס אמיגוס, ועוזבת עם ה־33% שלה – מה שלמעשה הורג את הסטארט־אפ.
למה 33% אחרי זמן כזה קצר?
ככה, כי הם הסכימו שלכל אחד יש 33% ולא קבעו תנאים מקדימים או תנאי עזיבה.
ופה בדיוק נכנס הווסטינג:
אותה הסיטואציה, כל אחד יקבל 33%, אבל עם וסטינג.
מה שזה אומר זה שכל אחד מהם מקבל את *הזכות* לקבל 33%, אבל זכות זו מתקבלת/משתחררת בהדרגה (לרוב על פני 3-4 שנים, כל רבעון) וכפופה לכך שהיזם/ת ימשיכו למלא את החובות שלהם בתקופה הזו.
אז אם נחזור לסיפור הקודם, ונניח שהיה מנגנון ווסטינג על-פני 3 שנים, אם מיטל הייתה עוזבת אחרי חצי שנה למשל, היא הייתה מקבלת רק כ־5.5% – מה שהיה מאפשר לחברה להמשיך לפעול.
[חישוב: 4 רבעונים בכל שנה × 3 שנים = 12 רבעונים. ואז: 33% לחלק ל־12 רבעונים = 2.5% לכל רבעון, כפול 2 רבעונים כי היא עזבה אחרי חצי שנה.
היום משתמשים הרבה במנגנון שקרא reverse vesting מסיבות של מיסוי, אבל אם מבינים מה זה ווסטינג, זה מספיק טוב.
דרך נוספת להגן במקרה הזה הינו בעזרת "קליף"…
'תקופת קליף' הוא 'האח' הצעיר של מנגנון ה-וסטינג/תקופת ההבשלה (מנגנון משפטי שמופיע בהסכמי מייסדים, שנועד למנוע מצב שבו מייסדים עוזבים מוקדם מדי עם יותר מדי מניות). שני המנגנונים בדרך כלל מגיעים יחד, אבל לא חובה.
אז מה זה קליף או "תקופת קליף"?
תקופת קליף היא סעיף בהסכם המייסדים שקובע שאם מייסד עוזב לפני זמן מסוים – הוא או היא לא מקבל/ת מניות בכלל.
מהי תקופת הקליף הממוצעת?
בין 6 ל-12 חודשים – אבל זה תלוי בשלב של הסטארט-אפ ובסטטוס/יחסים בין המייסדים (יש מקרים בהם התקופה קצרה יותר).
האם הקליף חל על כל המייסדים?
כן, לרוב הקליף יחול בצורה/לזמן שווה על כל המייסדים.
דוגמה: דוד, דיאנה וג'ים הקימו סטארט-אפ. הם הסכימו שכל אחד מהם יהיה זכאי לקבל 33% מהמניות (אני מזכיר ש"זכאי לקבל" אומר שזה כפוף למילוי אחר התנאים שבהסכם המייסדים).
הם הסכימו על תקופת קליף של 8 חודשים.
לכן, אם דוד עוזב או מפוטר אחרי 6 חודשים – הוא לא מקבל מניות כלל (גם אם לפי מנגנון ה-וסטינג/ההבשלה הוא אמור היה לקבל).
שוב: המטרה היא למנוע ממייסדים שהיו מעורבים רק לתקופה קצרה לעזוב עם מניות – כי אתה לא רוצה סטארט-אפ עם 2-3 אנשים שכבר לא חלק מהפעילות ועדיין מחזיקים אחוזים מהחברה. זה מייצר בלאגן.
אבל צריך להיזהר עם הקליף כי לפעמים נדרשים התאמות.
למשל: אם ג'ים עבד על הסטארטאפ 9 חודשים ועשה דברים משמעותיים לפני שדוד הצטרף – האם הוגן ששניהם יהיו עם אותה תקופת קליף?
או: מה אם דוד מסיים את כל כתיבת הקוד תוך 5 חודשים – ואז ג'ים ודיינה מחליטים לפטר אותו? האם זה הוגן? איך מגינים עליו במצב כזה?
יש פתרונות (גם אם לא מושלמים), אבל צריך מישהו שמבין בזה שילווה אתכם (ולא, צ'אט GPT אפילו לא ישאל אתכם על זה כי הוא/היא לא תחשוב על כלל הנסיבות ואתם לא תדעו להציף את זה – אלא אם קראתם את הפוסט הזה 😊)
מה זה וועדה מייעצת לסטארטאפים או Advisor ולמה צריך אותם?
הוועדה המייעצת או advisor זה אדם או קבוצת של אנשים (לרוב בין אדם אחד ל-5) שנותנים ייעוץ (עסקי, טכנולוגי, שיווקי, משפטי וכדומה) ליזמים. אותם יועצים עוזרים להם "לפתוח דלתות", מלווים אותם, ומחברים אותם לאנשים/משקיעים/לקוחות הנכונים.
למה אני צריך יועצים?
קודם כל – לא כולם בהכרח צריכים, אבל היועצים הנכונים (דגש על המילה "נכונים") יכולים להוסיף הרבה ערך ולעזור לך לחסוך זמן + לעזור לך להימנע מטעויות.
איזה סוג של יועצים כדאי לגייס?
היועצים הנכונים הם:
כמה הם מעורבים בפועל?
בין 1-5 שעות בשבוע. לפעמים יותר, לפעמים פחות. תלוי בסוג היועץ, בסוג המיזם ובתקופה.
האם משלמים להם? ואם כן, כמה?
כן, רוב היועצים מבקשים תשלום עבור הזמן / ערך שלהם. יש כמה אפשרויות:
כמה אקויטי נותנים בדרך כלל?
לפני שהסטארט-אפ גייס כסף:
הערה 1: אחרי גיוס, האחוזים יורדים מעט כי הערך של הסטארט-אפ עולה והסיכון יורד.
הערה 2: יש יועצים, כמוני, שלוקחים קצת יותר מהממוצע. בסוף, זה הכל שאלה של ערך. אם את/ה מרגיש/ה שהיועץ מביא ערך אמיתי – עדיף שיהיה לך קצת פחות אחוזים מעוגה גדולה, מאשר יותר אחוזים מעוגה קטנה.
האם צריך הסכם?
את/ה באמת עוד שואלים אותי את זה? 😉
כן. זה נקרא “הסכם יועץ” או “הסכם advisory board”.
הדברים המרכזיים שצריך לכלול:
למידע נוסף על ההסכם אפשר לקרוא כאן:
https://startuplawyer.co.il/he/%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a5-%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%90%d7%a8%d7%98-%d7%90%d7%a4/
עובדים עם פרילנסרים? תוודאו שאתם מגנים על הקניין הרוחני שלכם.
אם אתם נעזרים בפרילנסרים חשוב שיהיה לכם אחד מההסכמים הבאים:
-> הסכם העברת זכויות + ויתור על זכויות (כולל על המצאות) – מדובר בהסכם של 2 – 4 עמודים שמבהיר שאתם בעלי הזכויות על הקניין הרוחני. ההסכם כולל גם סעיפים כמו אי-תחרות, סודיות ועוד. זו האפשרות העדיפה.
-> סעיפים בתוך הסכם השירות עם הפרילנסר שמתייחסים לנושא הבעלות על הקניין הרוחני, אי-תחרות, אי-שידול וכו’. (אופציה סבירה).
-> אימייל שמתייחס לנושאים הבאים:
מייל זאת האפשרות הכי פחות מומלצת, אבל היא עדיפה על כלום.
נ.ב.:
✅ לחיצות ידיים והסכמות בעל פה לא מספיק טובות למקרה ודברים יגיעו לבית משפט.
✅ תוודאו שהכול חתום לפני תחילת העבודה (ואם כבר התחלתם – אז לפני שהעבודה מסתיימת). אחרי זה יהיה הרבה יותר קשה.
יש לכם פלטפורמות SaaS ויש לכם לקוחות באירופה?
הלקוחות שלך קיבלו עכשיו זכות חוקית לעזוב אותך ללא קשר לתקופת ההתחייבות בהסכם.
The EU Data Act ("החוק"), שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2025, שינה את ההתחייבויות המשפטיות שלך כלפי הלקוחות שלך באירופה.
החוזים הסטנדרטיים שלך – ובמיוחד התנאים שמתייחסים לתקופת ההסכם ואופן העברת המידע של הלקוחות, נקבע כעת על-ידי החוק, ולא לפי ההסכם שלך.
ואם לא עדכנת את התנאים בהסכם לאחרונה, אז סיכוי סביר שהם כבר לא תואמים לחוק.
הנה שבעת הפעולות העיקריות שאתה צריך לבצע:
ללקוחות יש עכשיו זכות חוקית לעבור למתחרים בהתראה של עד חודשיים.
אתה עדיין יכול להגדיר תקופה, אבל צריך לאפשר יציאה תוך חודשיים.
רצוי לעדכן את סעיפי סיום ההסכם (ואת קנסות היציאה – ראו בהמשך) בהתאם.
לדוגמה: סעיפי שיפוי חד צדדיים יהיו בסיכון גבוה להיות מוגדרים כלא הוגנים ולכן לא תקפים.
לכן, יש לשדרג את הסעיפים האלה כך שיהיו אכיפים (וזה לא מסובך).
אם יש לך לקוחות באירופה – חשוב לבצע עדכון להסכמים שלכם.
זה יגן עליך מקנסות, וכאבי ראש מיותרים.
"תגיד, הסכם גנרי / טמפלייט מהאינטרנט / GPT לא מספיק?"
זו שאלה שלא מעט לקוחות חדשים שואלים אותי.
התשובה תלויה כמה טוב אתם רוצים לישון בלילה. או במילים אחרות: כמה אתם שונאי סיכון.
אני אוהב להשוות את זה למגינים של לוחמים (ראו בתמונה).
-> זה לא באמת הסכם, וזה לא ממש מגן עליכם, אבל זה ייתן לכם תחושה מוטעת שכן.
הרי אם זה הצליח לדוד אז זה יצליח גם לכם לא? 😊
אז למה זה לא באמת הסכם?
↲ כי לא באמת תדעו מה לשאול או איך לכוון את המערכת וב-95% מהמקרים ייצא לכם 2-4 עמודים עם כותרות ו-2 שורות מתחת לכל כותרת.
↲ בפועל: זה כמו מגן מלא חורים. נכון שהוא יותר גדול, אבל יש בו כנראה מלא חורים וסתירות.
↲ והכי גרוע? יש לכם עוד יותר תחושה של ביטחון, אבל ברגע שהחץ הראשון יפגע בכם תבינו שלא באמת הייתם מוגנים.
↲ נכון שאין כיסוי 100% (לא קיים כזה), אבל זה מגן שהוכן בהתאמה אישית לצרכים שלכם ולכן הסיכוי שיגן עליכם משמעותית יותר גבוה.
↲ ההסכם אכן כבד יותר (מבחינה כלכלית 😉) אבל כאמור: גם מגן הרבה יותר.
"עזוב אסף, אתה סתם מנסה להפחיד כדי שנעשה חוזים איתך".
קודם כל אתם צודקים.
סתם
טפו טפו, לא חסר עבודה. וגם: אני לא אומר שבכל מצב צריך מגן רומאי.
אם אתם סטארטאפ ממש בתחילת הדרך שעוד לא עשה ולידציה, ואין לכם שקל על התחת, אז ברור שעדיף מגן קטן מכלום- אבל חשוב שלא תצאו לקרב כאילו יש לכם מגן רומאי, אם בפועל יש לכם מגן תנ"כי.
רוב היזמים שמקימים סטארט-אפ בפעם הראשונה, עושים את שלושת הטעויות הבאות:
כדי להימנע מזה, צריך לבנות את העסק בצורה שמקלה על מכירה עתידית.
ספר מצוין שמלמד איך לעשות זאת הוא: "Built to Sell" מאת ג’ון וורילו.
הוא מסביר איך לבנות את העסק כך שיהיה ניתן למכור אותו.
הספר כתוב בצורה קלה לקריאה ובסגנון של סיפור.
אני ממליץ בחום (ולא, אני לא מקבל שום עמלת הפנייה).
שלוש מסקנות מהירות מהספר:
כאמור, מומלץ בחום, תהנו: https://builttosell.com
אני עובד עם סטארטאפים מעל עשור. הנה 6 דברים קריטיים שכל יזם/ת צריך/ה לדעת לפני שהוא/היא מתחילים סטארטאפ (מבוסס על כמה אלפי שעות עבודה עם יזמים/ות וגם הניסיון שלי):
* כתוב בלשון נקבה בכוונה.
1. בחירת השותפה הנכונה היא קריטית!
↲ Your partner will make or break the startup!
↲ תתאמו ציפיות מראש. שימו את הכל על השולחן!
↲ גם אם אתם חברים, לעבוד ביחד שונה מלבלות ביחד – תתכוננו….
↲ בחרו מישהי שגם כיף לכם לשבת איתה לקפה – אתה הולכים לבלות המון(!)
זמן ביחד.
2. לא מפתחים מוצר לפני שבודקים שיש צורך אמיתי! Just don't!
↲ התאהבתם ברעיון? אחלה. אבל לפני שרצים לפתח, בדקו ש:
← אנשים באמת סובלים מהבעיה / צריכים את הפתרון.
← אנשים מוכנים *לשלם* עבור הפתרון.
← שהסכום שהם מוכנים לשלם מצדיק בערך 1-3 שנים
מהחיים שלכם (במקרה הטוב).
3. לא מתקדמים בלי עו"ד!
↲ אין לכם כסף לליווי שוטף/מתמשך? אין בעיה, אבל
לכל הפחות קחו כמה שעות בודדות של ייעוץ כדי
שתדעו ממה להיזהר ובמה להתמקד.
↲ אני מבטיח לכם: שעתיים שיחה עם עו"ד מנוסה
יחסוך לכם מאות שעות, מאות אלפי שקלים, ואולי
חשוב יותר: המון שערות לבנות מעוגמת הנפש שתחסכו.
* גילוי נאות, אני עו"ד, אבל יש הרבה טובים ונחמדים.
4. הקיפו את עצמכן בסביבה תומכת (יזמיות אחרות או מנטורים).
↲ אתן הולכות לחטוף המון "לא".
↲ יהיו מיליון תקלות ואתגרים (התנסחתי בנימוס 😉 ) בדרך.
↲ החברים, המשפחה ואפילו בני/בנות הזוג לא יבינו למה לעזאזל
אתן עושות את התהליך הנוראי הזה שנקרא סטארטאפ.
← סביבה תומכת תעזור ברגעים הקשים.
5. הקניין הרוחני שלכן קריטי – וודאו שהוא שלכן!
↲ מייסדת או נותנת שירות מייצרת קניין רוחני? אחלה,
אבל קריטי לוודא שיש הסכם ברור שקובע שהקניין הרוחני
שייך למיזם / לחברה ולא למייסדת/נותנת השירות ספציפית.
[שימו לב: ברירת המחדל בחוק קובע שיצירה – למשל קוד – תהיה
שייכת למי שיצר אותה – אלא אם הוסכם אחרת.
6. שימו את האגו בצד.
↲ ככל שתהיו פתוחים לדעות, הכוונה, עצות – ככה תלמדו יותר.
↲ זה לא אומר שצריך *לעשות* את מה שאחרים אומרים, ולפעמים אפילו צריך להאמין בדרך שלכם ולהתעלם, אבל לפחות תהיו פתוחים מספיק כדי לשמוע.
—-
התהליך קשה, אבל גם מרגש (אין כמו לבנות משהו ולקבל את התשלום הראשון עליו – שמישהו ממש משלם עבור משהו שיצרתן, גם אם זה מחיר שלא מספיק למנת פלאפל בישראל…) 😂, ואם יש לכם את היועצים/מנטורים הנכונים, וצוות טוב, אז הסיכויים שלכם הרבה יותר טובים.
רוב משתמשי גוגל משתמשים רק בפונקציית החיפוש הבסיסית ביותר. מילות מפתח + אנטר.
אבל יש עולם עצום ומטורף של חיפוש מתקדם שאתם מפספסים.
הכירו את Google Dorking – המפתח שלכם למציאת מידע מוסתר.
מה זה? Google Dorking
זה שימוש בפיצ’רים מתקדמים של החיפוש.
הנה 3 קיצורי דרך חזקים להתחיל איתם:
← site:domain.com "keyword" מוצא תוצאות בתוך אתר מסוים בלבד.
← filetype:pdf "topic" מוצא רק קבצי PDF בנושא הרצוי.
← intitle:"exact phrase" מחפש רק בכותרות עמודים ומחזיר רק כאלה המכילים את הביטוי המדויק.
יישומים עסקיים אמיתיים:
למצוא מסמכי מתחרים שהם שכחו לאבטח (זו לא המלצה, רק משתף מה אפשר לעשות לדוגמא).
לגלות מחקרי שוק שמוסתרים מחוץ לחיפוש רגיל.
להגיע לנתוני תעשייה שנשכחו במסדי נתונים ישנים.
טיפ מקצועי: אפשר למצוא באינטרנט או מלא קיצורים, חפשו פשוט: google Dorking. בהצלחה
אם רק היו אומרים לי את הדברים האלו לפני שהקמתי את המיזם הראשון שלי.
1. אין מקום לאגו.
אתה הולך לשמוע את המילה "לא" מיליון פעמים. תלמד מכל פעם. תשים את האגו בצד. תתמקד בלוודא שהמשתמשים שלך מקבלים ערך – לא האגו שלך.
6. תעסיקו רק אנשים שאתם נהנים לבלות איתם.
תזכרו: אתם הולכים לעבוד איתם הרבה, אז עדיף שיהיו אנשים שכיף לכם איתם!
7. אל תרדפו אחרי משקיעים. קודם תביאו כמה שיותר משתמשים, המשקיעים כבר יבואו אחר כך.
8. תנסו לממן את השלבים הראשוניים בעצמכם (Bootstrapped). זה מכריח אתכם להיות מרוכזים 100% במוצר ובמשתמשים ולא בדברים אחרים. כשמגייסים, המיקוד עובר לסבבי השקעה, אירועים וכתבות בתקשורת ומאבדים פוקוס מהדברים החשובים באמת.
9. תעשו SEO כמה שיותר מוקדם.
זה לוקח זמן עד שרואים תוצאות, אבל כשתראו אותן – תשמחו שהתחלתם מוקדם.
10. תפרסמו ברשתות החברתיות (בהתאם לקהל היעד שלכם) באופן קבוע.
הן מקור מעולה ללקוחות וקשרים חדשים.
11. תכוונו לשוק הגלובלי כבר מהיום הראשון. אם המוצר והשיווק טובים – זה יעבוד גם בשוק הגלובלי. אם הם גרועים – זה לא יעבוד גם בשוק המקומי. אז כבר עדיף לכוון לשוק העולמי, כי אם זה יעבוד – הרווחים יהיו גדולים בהרבה.
12. תחשבו טוב לפני שאתם עובדים או משתפים פעולה עם חברות גדולות.
זה אולי נראה כמו הזדמנות טובה, אבל בדרך כלל זה יהיה בזבוז זמן, ישבש לכם את הפוקוס, ישנה סדרי עדיפויות, ובסוף לא בטוח שיביא משתמשים או כסף.
13. תדעו ש-B2C הרבה, הרבה, הרבה יותר קשה מ-B2B. עדיף להתמקד ב-B2B.
14. אל תתקעו עם פרויקט / שירות / פיצ'ר / עובד גרוע יותר מדי זמן. עדיף לחתוך מוקדם.
15. רוב הכנסים הם בזבוז זמן – אלא אם כן אתם פשוט צריכים לצאת קצת מהמשרד.
16. אסך בן דוד הוא העו"ד הטוב ביותר לסטארטאפים והייטק. 😊
הרבה מהלקוחות שלי משתפים אותי שהם מצטערים שלא ידעו על נושא X או Y לפני שהם הגיעו אליי, כי זה היה עוזר להם להימנע מהמון טעויות.
והאמת האי שזה נכון.
לדעת מה לא לעשות או מה לעשות אחרת, יכול לגרום להבדל גדול במסע היזמי שלכם.
החדשות הטובות: כל המידע כבר קיים.
האתגר: למצוא אותו, ולמצוא זמן לקרוא/ללמוד.
איפה אפשר ללמוד על המסע היזמי:
נ.ב: חלק מהמסע זה גם לטעות. אז כשזה קורה, וזה בטוח יקרה, אל תהיו קשים עם עצמכם. פשוט תדמיין ששילמת על תואר ביזמות וזה חלק מהעלות. 😊
בהצלחה