אז מה חשוב לכלול בהסכם?

* הערה: סקרתי את הנקודות השונות שצריכות להופיע ב-הסכמים לקניית נכס דיגיטלי לפי הסדר שהן בדרך כלל מופיעות, ולא בהכרח לפי סדר החשיבות – אז כן, אתם צריכים לקרוא עד הסוף :-).

סעיף ההגדרות

מצגים והתחייבויות

פרק זה מדבר על הצהרות והתחייבויות משפטיות שניתנות על ידי כל אחד מהצדדים. כלומר, כל צד מציג מצגים מסוימים (כלומר תמונת מצב מסוים) ומתחייב לגבי דברים אחרים. לדוגמא, בהסכמים לרכישת נכסים, המוכר יתבקש להצהיר שהוא אכן בעל הנכסים ושיש לו את הזכות והסמכות למכור את הנכסים. דוגמא נוספת, המוכר יצהיר שכל המידע העסקי שהוא מוכר (למשל רשימת לקוחות) הינו מידע אמיתי ומדויק. ומצד הקונה, הוא מצהיר שיש לו (או לה) את היכולת למלא את כל התחייבויותיו לפי ההסכם, לדוגמה, היכולת לשלם את סכום הרכישה. שני הצדדים לרוב גם מצהירים שהם פועלים לפי החוקים הרלוונטיים שחלים עליהם ושהם ימשיכו לציית לכל החוקים והתקנות הרלוונטיים לנכסים ו/או לרכישה. אלו כמובן רק דוגמאות, ויש עוד שלל הצהרות והתחייבויות חשובות.

הגדרת הנכסים

אם בעת רכישת אתר, האם זה כולל את חשבונות המדיה החברתית הקשורים לאתר (למשל את חשבון הפייסבוק או הטיקטוק)? זו שאלה חשובה כי מאוד ייתכן שחשבונות המדיה החברתיות הן אלו שמביאות את התנועה לאתר וגורמים למכירות. לכן, אם רכשתם רק את האתר, אז יהיה לכם נכס דיגיטלי, אבל בלי תנועה ובלי מכירות.אחד הסעיפים החשובים ביותר ב-הסכמים לקניית נכס דיגיטלי (לשני הצדדים, אך בעיקר לקונה) הוא הסעיף שמגדיר את הנכסים ומה נכלל בהם. בלי שיש הגדרה ברורה ומדויקת של הנכסים, הקונה עשוי לגלות שקנה צדקה ללא הפנינה – מה שכנראה יוביל לסכסוכים ולהשקעה פחות משתלמת (במקרה הטוב) או גרועה במקרה הרע. לדוגמה, אם אתם רוכשים חשבון אמזון, האם זה כולל את המלאי הנוכחי? האם זה כולל את הזכויות לשם המותג של המוצרים הנמכרים – או שאתם קונים רק את הפרופיל חשבון עצמו? או אם אתם רוכשים חשבון אינסטגרם, האם אתם רוכשים גם את שם המותג? האם אתם קונים את רשימת הלקוחות? לוגואים? את הסכמי השיתוף פעולה שיש לאותו חשבון או משפיע רשת? והאם לבעל החשבון (המוכר) מותר לפתוח חשבון נוסף תחת אותו שם דומה ולהמשיך באותו תחום פעילות (מה שאומר שאחרי כמה חודשים כולם יעברו אליו והחשבון שרכשתם לא יהיה שווה הרבה)?

הדרך הטובה ביותר למנוע אי הבנות (בכלל ובפרט בנוגע להגדרת הנכס) היא לוודא:

1. שעורך הדין שלכם מנוסה בהסכמי רכישת נכסים דיגיטליים (ורצוי מישהו שהקים בעצמו נכסים דיגיטליים בעבר);
2. שאתם ו/או עורך הדין שלכם מכירים את סוג העסק הנרכש ואת התחום, ו-
3. שאתם מגדירים בבירור בהסכם את כל מה שיכול / צריך להיכלל עם הנכס הראשי.

הדברים האלו אולי נשמעים מובנים מאליו, אבל אם אתם עובדים עם עורך דין שמעולם לא יצר אתר אינטרנט או בעל נכס מקוון, סביר להניח שהוא לא יהיה בקיא בכל הפרטים הקטנים. למשל, העברת האחסון, בעלות על שם המתחם (הדומיין), זכויות יוצרים וכו'.

העברת הקניין הרוחני

לאחר שהגדרתם את הנכסים, ההסכם צריך לציין בבירור שכל הזכויות בקניין הרוחני (כלומר זכויות משפטיות על משהו שנוצר, כמו קוד או לוגו או סרטון) הקשורות לנכסים, כולל סימני מסחר, זכויות יוצרים, פטנטים וסודות מסחריים, מועברות מהמוכר לקונה (כמובן בכפוף לכך שהמוכר יקבל את התשלום). ההעברה צריכה לכלול את כל המסמכים הדרושים שמעידים שהמוכר הוא באמת הבעלים של הנכסים ובעל השליטה בהם. בנוסף, צריך להוסיף סעיף שאומר שאם יהיה צורך, המוכר יחתום על כל מסמך נדרש כדי לוודא שהעברת הבעלות תושלם בהצלחה (זה חשוב כי לפעמים גם אחרי המכירה מגלים שנדרשת חתימה נוספת של המוכר על העברת הזכויות).

סכום הרכישה

זה אומנם ברור שצריך לכלול את סכום הרכישה, אבל מה שפחות ברור הוא איך הכי נכון לבצע את התשלום. במצב האידיאלי, התשלום צריך להתבצע בשלבים. סכום X בעת חתימת ההסכם, סכום Y סמוך להעברת השליטה על הנכסים שמועברים (אם יש חוסר אמון אפשר להיעזר בצד שלישי ניטראלי שמחזיק את הכסף עד לאישור הצדדים), ולאחר מכן 2-3 תשלומים של הסכום הנותר – בהתאם לתקופת ההכשרה או האחריות שנקבעה. חשוב גם להבהיר כיצד מתבצע התשלום (העברה בנקאית, צ'יק בנקאי או דרך אחרת), באיזה מטבע (ושער החליפין שייקבע) ומי משלם את דמי ההעברות (בדרך כלל כל צד משלם את העמלות שלו).

היקף האחריות – Liability

חשוב מאוד להגדיר מה רמת האחריות של המוכר. לרוב נהוג להגביל את משך והיקף האחריות לזמן וסכום מסוים וזה יכול להיות מאוד משמעותי. כך למשל, אם אתם מוכרים תוכנה, וחוש לאחר המכירה היא גרמה לנזק של עשרות או מאות אלפי דולרים – מה אחראי לנזק זה? או מה קורה אם התוכנה או האתר קרס לאחר שבוע? מי אחראי לנזקים? זהו אחד הסעיפים החשובים ביותר.

מיסים

אי-תחרות

עבור הקונה: כדי להגן על ערך הנכסים שרכשתם, ההסכם צריך לכלול סעיף אי-תחרות שמגביל את המוכר מלהקים (או להיות מעורב באופן פעיל) בעסק מתחרה בעסק שזה עתה רכשת. הגבלה זו לרוב תחול למשך כשנה שנתיים ותלוי בתחום העיסוק ובאזור הגיאוגרפי של הצדדים שכן בכל מדינה חוקים אחרים לגבי אי-תחרות. מבלי מגבלה זה אתם עשויים למצוא את עצמכם עם נכס שאחרי כמה חודשים לא שווה הרבה. לדוגמא: רכשתם חשבון טיקטוק עם עשרות אלפי משתמשים שעוסק בתחום מוצרי כושר. שבועיים אחרי הרכישה מי שהפעיל את החשבון פתח חשבון חדש והזמין את כל הצופים/עוקבים מהחשבון הישן לעקוב אחריו בחשבון החדש. מאחר שכולם עקבו ספציפית בגללו, כולם עוזבים לחשבון החדש…לכן חשוב גם לוודא מה בדיוק אתם קונים, אבל גם להגביל את האפשרות להתחרות בכם.

עבור המוכר: הגיוני שהקונה יבקש להגביל פעילות מתחרה שלכם, אך עליכם לוודא שהגבלה זו סבירה ומידתית כלומר לא ארוכה מדי ולא רחבה מדי מבחינת התחומים. כך למשל, אם מכרתם חשבון טיקטוק בתחום מוצר הכושר, לא יהיה הגיוני להגביל אתכם בפתיחת חשבון טיקטוק שעוסק בתחום הבריאות באופן כללי (כמו למשל מתכונים בריאים).

תקופת הכשרה ותמיכה

ב-הסכמים לקניית נכס דיגיטלי נהוג להוסיף תקופת הכשרה או תמיכה שהמוכר מספק לקונה. זה עוזר להבטיח מעבר חלק ומאפשר לקונה לנהל ולהפעיל את הנכסים שנרכשו ביעילות ובקלות יותר. לדוגמה, אם רכשתם אתר אינטרנט, ההכשרה תכלול הסבר על איך לנהל פי'צרים מסוימים, איך לבצע שינויים או להעלות תוכן וכדומה. אם רכשתם תוכנה, התמיכה עשויה לכלול תמיכה טכנית במקרה של תקלות.
טיפ למומחים: נהוג לחלק את תקופת התמיכה לשתיים: תקופה ראשונית שנכללת במחיר המכירה, ותקופה נוספת שניתנת (אם צריך) בתשלום. כך הקונה מקבל אופציה לתקופת תמיכה ארוכה יותר, והקונה מקבל תגמול על התקופה הנוספת.

סעיפים כלליים

סעיף זה בדרך כלל מכיל מספר נושאים כליים, אך הנפוצים ביותר הם:

• החוק החל / תחום שיפוט:  חוקים של אלו מדינה יחולו על ההסכם ואיפה יתקיימו הדיונים במקרה של סכסוך.
• הסכם מלא וגובר: סעיף שקובע שההסכם הוא ההסכם הקובע בין הצדדים, ושהוא מבטל וגובר על כל הסכם אחר שהיה בינם – בין אם בעל-פה או בכתב. זה בעצם אומר שאם היו משא ומתן נוסף (בעל פה או בדוא"ל), הם לא נחשבים ורק הסכם זה הוא מה שקובע.
• תיקונים: כל שינוי בהסכם חייב להיות בכתב וחתום על ידי שני הצדדים.
• נפרדות:  אם יימצא כי סעיף כלשהו בהסכם אינו ניתן לאכיפה, יתר הסעיפים ימשיכו להיות בתוקף.

האם אני יכול לנסח את הסכם רכישת הנכסים המקוונים בעצמי?

טכנית? כן. האם כדאי לך? לא.

אם מדובר בעסקה ששוויה נמוך יחסית, נגיד $10,000 ומטה, אז בהחלט ייתכן שהעלויות המשפטיות פחות 'משתלמות'. עם זאת, גם בעסקאות בשווי זה ייתכן חשיפה משפטית ולכן רצוי לכל הפחות להתייעץ עם עורך דין. כך למשל, מספיק שלא תעשו נכון את סעיף ה-liability (האחריות) וכבר תוכלו להיות חשופים לנזקים בשווי גבוה.

ואני לא אומר את זה רק כדי שתהפכו ללקוחות. לא אכפת לי איזה עורך דין תשתמשו, אבל אם אתם מוכרים משהו ששווה לכם (וזה לא צריך להיות יותר מדי), אז השתמשו בעורך דין – ותוודאו שזה מישהו/י שמכיר את התחום.

בהצלחה עם המכירה / הרכישה של הנכס הדיגיטלי שלכם! אל תהססו ליצור קשר!

נושאים קשורים: רכישת אתר אינטרנט, רכישת חשבון אינסטאגרם, רכישת ערוץ יוטיוב, רכישת תוכנה, הסכם לרכישת תוכנה, רכישת אפליקציה.