כל מה שצריך לדעת על הסכם מייסדים לסטארטאפים

Founders agreement - הסכם מייסדים

כל מה שצריך לדעת על הסכם מייסדים לסטארטאפים

לפי מחקר שנעשה על-ידי CBSInsights, הסיבה השלישית הנפוצה ביותר לכישלון של סטארט-אפ היא: "לא הצוות הנכון" – דרך מנומסת לומר שהמייסדים לא הצליחו להסתדר יחד או שהיו חילוקי דעות מהותיות עם לפחות אחד מהמייסדים. לכן, אין זו הפתעה גדולה שעורך דין לסטארט-אפים, כמוני, מנסח לפחות פעם בשבוע "הסכם פירוק/הפרדה" בין שותפים או מייסדים בסטארט-אפ. נתון נוסף וחשוב בהקשר זה: משקיעים בקרנות הון סיכון יעידו שאחד המאפיינים החשובים ביותר עבורם בעת בחינת השקעה פוטנציאלית במיזם, הינו הרכב הצוות, הלכידות שלו ואיך הוא עובד יחד.

בשורה התחתונה: קשה להקים מיזם גם מבלי שצריך להתעסק עם חילוקי דעות בין השותפים המייסדים. לכן, ומאחר שהוכח סטטיסטית ומחקרית שיהיו סכסוכים, אי-הבנות ואי-הסכמות בצוות מתישהו, חשוב שיהיה מסמך מקיף שמסדיר מראש מה קורה במקרים אלו, ויותר מזה, מסמך שמונע את המצבים הללו. בנוסף, חשוב לדעת שלא מדובר במסמך שרק פותר או מונע סכסוכים, אלא שגם מגן על הקניין הרוחני* של המייסדים ושל החברה, ובכך עוזר למיזם לקבל השקעות בהמשך הדרך. (*על רגל אחת, הקניין הרוחני הוא כל דבר שהיזמים ו/או המיזם יוצרים).

אז מהו הסכם מייסדים?

הסכם מייסדים, המוכר גם לפעמים כהסכם שותפים, הינו הסכם בין אנשים שמקימים יחדיו מיזם או עסק. ההסכם נועד להגדיר את היחסים בין המייסדים, ואת תנאי השותפות שלהם והעבודה על המיזם. כל הסכם מייסדים תקין יכסה לפחות 30 נושאים (ולכן ההסכמים לרוב יהיו בין 8-16 עמודים), ובדרך כלל נכתבים בשפה משפטית ומורכבת יחסית (זאת לעומת שפה יום-יומית – באופן שבו מאמר זה כתוב בכוונה).

אבל רגע, אם הסכם מייסדים כזה חשוב, למה לא כל היזמים / המייסדים חותמים על הסכם שכזה?

תתפלאו, אבל הרבה יזמים (בעיקר בתחילת הדרך) דוחים את החתימה על הסכם מייסדים. הנה כמה מהסיבות השכיחות שאני שומע מלקוחות: "הוא החבר הכי טוב שלי, אני מכיר אותו מאז שהיינו בגן"; "היא בת-דודה שלי"; "אני מרגיש לא נעים לבקש ממנה לחתום על הסכם", או "הם לעולם לא יעשו משהו נגדי שיפגע במיזם, הרי אני חשבתי על הרעיון ואני זה שהבאתי אותם לצוות".

בתגובה אני שואל את המייסדים את השאלה הבאה: "האם אי-פעם הייתם בקשר רומנטי ששרד פחות מ-6 חודשים?". בתגובה הם אומרים שכמובן שכן. ואז אני אומר להם ש:"אם קשר רומנטי שכולל פרחים, שוקולדים, מתנות (ואם יש קצת מזל אז גם סקס), לא שורד 6 חודשים, אז למה אתם חושבים שקשר שמבוסס על שעות עבודה ארוכות מאוד, שכר נמוך או בלי שכר בכלל, רכבת הרים של רגשות (והרבה סירובים), ולרוב בלי סקס (ראיתי כבר הכל בחיים אז אני לא שולל…), כן ישרוד?"

בשלב זה הם עונים: "מתי ההסכם יהיה מוכן?"

הסוגיות העיקריות שצריכות להופיע בהסכם המייסדים:

העברה וויתור על הקניין הרוחני

כשאדם יוצר משהו, למשל ציור או לוגו, הוא בדרך כלל יהיה הבעלים של אותה יצירה. זכויות הבעלות ביצירה נקראות קניין רוחני, ובאנגלית Intellectual Property, או בקיצור: IP, והן כוללות מגוון סוגים של זכויות: סימני מסחר, זכויות יוצרים, פטנטים ועוד. כאמור, אם אני יוצר משהו, אז ברירת המחדל היא שאני הבעלים של הקניין הרוחני במה שיצרתי. עם זאת, ישנם מספר חריגים לברירת המחדל. לא ניכנס אליהם כרגע בפירוט, אבל מצבים אלו כוללים מצבים בהם היצירה נעשתה על-ידי פרילנסר, או על ידי אדם שעובד במקום אחר בזמן יצירת היצירה או עבור גוף ממשלתי. בהקשר של הסכם המייסדים, אנחנו רוצים תמיד לוודא שכל הקניין הרוחני מועבר לחברה (ואם אין עדיין חברה אז לחברה שעתידה לקום) ושהיזמים מוותרים על כל טענה ו/או דרישה לזכויות בקניין הרוחני.

עניין זה נעשה על-מנת למנוע מצב שבו מייסד יוצר משהו, ואז עוזב עם הזכויות למה שיצר. דמיינו לצורך הדוגמא שיש 3 מייסדים, ואחד מהם הוא (או היא) המתכנת שכותב את הקוד עבור האפליקציה. לאחר כמה חודשים המתכנת מקבל הצעה מפתה מפייסבוק ועוזב את המיזם. אם אין סעיף של העברה וויתור, אז בעת העזיבה של אותו מייסד, הוא לוקח איתו את הזכויות למה שהוא יצר – במקרה זה הקוד לאפליקציה. במקרה זה היזמים ו/או החברה נשארים ללא כלום ואף צריכים לבקש אישור מאותו יזם להשתמש במה שיצר. דמיינו עכשיו את אותו המצב, אבל במקרה זה דמיינו שהמתכנת עוזב בנסיבות לא הכי טובות. האם הוא יסכים פשוט לתת 'במתנה' את הקוד שכתב לחברה וליתר המייסדים? כנראה שלא. סעיף ההעברה והוויתור קובע במפורש שכל המייסדים מעבירים את הזכויות שלהם במה שהם יוצרים אל החברה ומוותרים על כל טענה ו/או דרישה עתידית בנוגע לזכויות אלה.

פיטורים או הוצאה של אחד המייסדים

נושא זה כביכול ברור מאליו, אבל באופן מפתיע, רוב היזמים שוכחים להתייחס לדרך שבה ניתן לפטר או להוציא את אחד השותפים בעת שהם מקימים את המיזם – מה שכמובן מביא ללא מעט קשיים כאשר הוויכוחים מתחילים או כאשר אחד המייסדים מפסיק לבצע את הדברים להם התחייב. סעיף הפיטורים בהסכם המייסדים מונע את הבעיה הזאת בכך שהוא מגדיר מקרים ספציפיים בהם ניתן לפטר מייסד, וכן את מנגנון הפיטורים. דוגמאות למקרים כוללות מצבים בהם המייסד אינו ממלא אחר התחייבויותיו, מועל בכספי החברה או מואשם בעבירה פלילית. גם אם אתם לא רוצים לפטר את אחד המייסדים, חשבו על מצבים בהם אחד המייסדים אינו יכול למלא אחר התחייבויותיו. כך למשל, מייסד שחולה (חלילה). בכל מקרה, אותו מייסד אינו יכול לבצע את תפקידו, ויש לתת לכך פתרון.

קבלת החלטות

כיצד אתם מקבלים את ההחלטות ביניכם? החלטת רוב? אבן, נייר ומספריים? או אולי המייסד עם הקול החזק ביותר מנצח? מייסדים בדרך כלל קובעים כי מנגנון קבלת החלטות הינו באמצעות הצבעת רוב, אבל לא תמיד רואים את התמונה המלאה ובכך שוכחים דברים: כך למשל, האם מנגנון זה חל רק על המייסדים, או גם על בעלי המניות? האם הצבעת הרוב חלה גם בדירקטוריון של החברה (חברי ההנהלה הבכירה של החברה)? וגם, מה קורה אם יש מספר שווה של מייסדים (למשל 4 יזמים), ו-2 יזמים רוצים אתר בצבע ורד, וה-2 האחרים רוצים אתר בצבע כחול. מי קובע אז? בנוסף, האם צריך שכולם יהיו נוכחים פיזית לצורך קבלת החלטות? או שמא מספיק שיהיה רוב (3 מתוך 4 מייסדים) וניתן לקבל החלטות דרך שיחת ווידיאו? כל הנושאים הללו צריכים לקבל התייחסות בסעיף "קבלת החלטות והצבעות".

פתרון סכסוכים

חלק זה הינו אחד החלקים החשובים בהסכם, במיוחד לאור העובדה שרוב הסיכויים שמתישהו יהיה קונפליקט, ובחלק מהמקרים המייסדים לא יוכלו לפתור אותו בעצמם. פתרונות נפוצים כוללים גישור, בוררות וצד שלישי מקצועי ניטראלי, כגון עו"ד או איש עסקים שמבין את המיזם, את השוק ואת הרקע של היזמים (על-אף שההיכרות עם היזמים אינה חובה ולפעמים עדיף שלא תהיה היכרות – הכל תלוי הנסיבות וסיבת הסכסוך). בכל מקרה, תמיד ניתן לפנות לבית-המשפט, אבל אפשרות זו פחות עדיפה בהרבה בגלל העלויות, הזמנים הארוכים והעובדה שלרוב כולם ייצאו מופסדים בצורה כזאת או אחרת. מה גם, שתביעה פתוחה בין מייסדים מהווה מתכון כמעט בטוח לאי-קבלת השקעות.

הגדרת תפקידים

אני יודע מה אתם חושבים: "נו באמת. כל מייסד יודע מה הוא אמור לעשות ועל מה הוא אחראי", נכון? אז זהו, שלא. במציאות, היזמים פעמים רבות אינם יודעים בדיוק על מה הם אחראים, ויותר מזה, במקרים רבים כל יזם חושב שהוא אחראי על אותו הנושא כמו היזם השני. אני זוכר מקרה משעשע שקרה: נכנסו אליי למשרד 3 יזמים וסיפרו לי על המיזם. בשלב מסוים שאלתי אותם האם הם דיברו על כל הנושאים שקשורים ליחסים ביניהם וקיבלו החלטות, והם אמרו שכן. ואז שאלתי אותם מי מהם יהיה המנכ"ל, וכמובן ששלושתם הרימו ידיים… 🙂 – כלומר אפילו את הנושאים הבסיסיים ביותר הם טרם פתרו.

בכל אופן, אי-הגדרת תחומי אחריות בצורה ברורה, מוביל לוויכוחים ולעבודה לא יעילה ולכן חשוב להגדיר בצורה ברורה מי אחראי על מה, ומה בדיוק התפקיד כולל. אך אין זה מספיק לעצור כאן, חשוב גם להגדיר כמה זמן כל יזם מתחייב להקדיש, או לפחות מה הזמן המינימאלי, ולמשך כמה זמן. עניין זה חשוב שכן ללא הגדרה ברורה, קשה יהיה ליישם את סעיף הפיטורים כאשר אחד היזמים יטען כי היזם השני אינו ממלא את החובות שלו. דוגמא:

דוד (יזם א): יוסי, אתה לא מבצע את העבודה שלך.

יוסי (יזם ב'): מה גורם לך לחשוב כך?

דוד: אני עובד 20 שעות בשבוע ואתה עובד רק כמה שעות בודדות.

יוסי: אתה צודק, אבל איפה כתוב שאני אמור לעבוד יותר?

סוף משחק. דוד הפסיד ויוסי יכול להמשיך לעבוד כמה שהוא רוצה מבלי להיות "לא בסדר" ויתר היזמים לא יוכלו לפטר אותו – לפחות לא בטענה שיוסי אינו מקדיש את הזמן שהוא אמור.

אם לא יודעים בדיוק מהן המחויבויות של אחד המייסדים, לא ניתן יהיה לטעון שהוא/היא לא ממלאים אחריהן וכתוצאה מכך לפטר אותם ככל שעולה הצורך.

אי-תחרות וסודיות

סעיף זה קובע שהמייסדים אינם יכולים להתחרות – באופן ישיר או עקיף – עם המיזם / החברה בזמן העבודה על המיזם ובמשך X חודשים או שנים לאחר מכן (* מקובל בין 12 ל-24 חודשים – אבל התקופה תלויה בהקשר, בתחום ובתפקיד היזם). חלק נוסף בסעיף, או סעיף נפרד, מדבר על חובת סודיות. סעיף זה בא להגן על המידע הרגיש של המיזם ועל הקניין הרוחני של החברה ולמנוע מצב שמייסד משתמש במידע זה שלא לטובת החברה או משתף את המידע עם גורמים אחרים / חיצוניים.

סעיפים אלו הינם חשובים ומהותיים, שכן אף מיזם לא ירצה שמייסד שעוזב (מסיבות טובות או פחות טובות) מיד יתחיל לעבוד עבור חברה מתחרה ושם יישם את כל הידע שצבר וינצל את הקשרים שיצר בזמן שעבד במיזם. בנוסף, לא תרצו שאותו מייסד ישתף מידע רגיש עם המתחרים.

מנגנון נוסף שבדרך כלל משתלב עם הסעיפים לעיל הינו השימוש בפרוקסי (Proxy) – מיופה כוח. במצב זה, המייסד שעוזב נותן הרשאה לנציג ניטראלי מטעם החברה (למשל עו"ד) להצביע בשמו עם המניות שמחזיק אותו מייסד עוזב. הסיבה לכך היא שהחברה ו/או יתר המייסדים לא רוצים שמייסד שכבר עזב (בשל חוסר הסכמות או נסיבות לא הכי חבריות) עדיין יוכל להצביע על עניינים חשובים בחברה על-אף שהוא או היא כבר אינם חלק ממנה. מצד שני, אין סיבה שאותו מייסד יאבד את הבעלות שלו במניות, ולכן הפתרון של מיופה כוח הינו פתרון ביניים מצוין.


הבשלה והבשלה חוזרת

תחילה, אסביר מה זה הבשלה והבשלה חוזרת: שני המנגנונים מהווים שיטה לחלוקה של מניות החברה בין המייסדים. יש 3 שיטות לחלק מניות בין מייסדים:

השיטה הראשונה היא מתן כל המניות מיד בהתחלה (מהיום הראשון / החתימה על הסכם המייסדים). לדוגמא, אם יש 3 מייסדים: יוסי, דוד ומיטל, והם החליטו שכל אחד יקבל 33% ממניות החברה, אז כבר ביום הראשון לעבודה על המיזם, או עם חתימת הסכם המייסדים, כל אחד מהם מקבל את אותם ה-33%. הבעיה עם שיטה זו, היא כפולה: ראשית, מבחינה פסיכולוגית/מוראלית, ברגע שקיבלתי את "שכרי", פחות יש לי חשק לעבוד. שנית, אם יוסי מחליט לעזוב אחרי חודשיים בלבד, הוא עוזב עם כל המניות שקיבל, מה שלמעשה משאיר את החברה משותקת, שכן אף משקיע או מייסד אחר לא ייכנס לחברה שסך חלקיה הם 66% בלבד, ועל-מנת לתת למייסד חדש מניות, שני המייסדים האחרים (דוד ומיטל) יצטרכו לתת מהמניות שלהם (להיות מדוללים). בינתיים, יוסי יושב בבית עם ה-33% שלו מבלי שכמעט עבד. כמובן שבמצב זה שני המייסדים האחרים לא ירצו לעבוד כדי להמשיך "לממן" את יוסי. בנוסף, אף משקיע לא ישקיע בחברה שבמצב זה.

השיטה השנייה היא באמצעות הבשלה (רגילה). במצב זה, כל מייסד עדיין אמור לקבל את ה-33% שלו, אבל הדבר תלוי בהתמדה שלהם ובהמשך העבודה שלהם על ובתוך המיזם. כך, המייסדים יקבלו כל פעם חלק קטן על-פני תקופה של כמה שנים. לרוב מדובר בתקופה של 3-4 שנים, והחלוקה של המניות נעשית בכל רבעון או בעת ההגעה לאבני דרך שנקבעו מראש על-ידי היזמים. דוגמא: אם הוחלט על תקופת הבשלה של 3 שנים, אז יש 12 רבעונים (4 X 3 שנים) ולכן בסוף הרבעון הראשון (אחרי 3 חודשים), יוסי, מיטל ודוד יקבלו כל אחד 2.75% מתוך ה-33% שמגיע להם (33% חלקי 12 = 2.75%). כאמור, ניתן גם להחליט על אבני דרך. למשל, רק כאשר מיטל תסיים את תכנות גרסת האלפא (הגרסה הראשונית) של האפליקציה, היא תקבל 12%. לכל אחת מהשיטות (זו המבוססת על רבעונים וזו המבוססת על אבני דרך) יתרונות וחסרונות שצריך להכיר.

השיטה השלישית היא בעזרת הבשלה חוזרת. במצב זה, כל מייסד זכאי לקבל 33%, ומקבלים את המניות כבר בהתחלה (עם חתימת הסכם המייסדים או תחילת העבודה), אבל, המניות כפופות לזכות רכישה חוזרת על-ידי החברה או יתר היזמים במקרה של אחד האירועים המוגדרים בהסכם. בנוסף, הרכישה החוזרת נעשית במחיר סמלי של שקל אחד בלבד עבור כלל המניות שנרכשות. האירועים ש'מפעילים' את הזכות לרכישה חוזרת כוללים מצבים כגון מייסד שאינו מבצע (או אינו יכול לבצע) את חובותיו, מייסד שפועל נגד החברה או הוכרז כפושט רגל ועוד. במקרה של רכישה חוזרת, החברה (או יתר היזמים) רוכשת חזרה מהיזם הרלוונטי את כל אותן המניות שטרם הבשילו עד לאותו הרגע. לדוגמא: יוסי, מיטל ודוד עבדו יחד במשך שנה, אך סמוך לאחר מכן יוסי הפסיק לקיים את חובותיו. במקרה זה, החברה תהיה רשאית לרכוש חזרה 22% מהמניות של יוסי (כי 11% הבשילו ועברו סופית ליוסי במהלך השנה הראשונה).

הערה לגבי מס הכנסה: שיטה זו החלה כפתרון לאתגרי מס ועל-אף שלא ניכנס לכל הפרטים, בהבשלה רגילה, בכל פעם שמייסד מקבל מניות, הדבר נחשב לאירוע מס, מה שמחייב את היזם לשלם מיסים לפי שווי המניות שקיבל באותו העת. לעומת זאת, בשיטות הראשונה והשלישית, בהן היזם מקבל את כל המניות מיד עם הקמת המיזם, אין אירוע מס והיזם אינו צריך לשלם דבר (למעט מקרים חריגים). מצד שני, היתרון בשיטה השלישית היא שגם אין אירוע מס, וגם יש את האפשרות לרכוש את המניות חזרה במקרה שמייסד עוזב מוקדם או מפסיק לבצע את חובותיו.

האם אני יכול לכתוב הסכם מייסדים בעצמי?

תיאורטית? כן. האם כדאי לך? ממש לא. ואני לא אומר את זה בגלל שאני רוצה שתעשו את ההסכם איתי (למרות שזה יהיה נחמד). אין בעיה שתעשו את ההסכם עם כל עו"ד, רק תוודאו שהם עורכי דין לסטארט-אפים. אם ממש אין לכם כסף כרגע, תיקחו הסכם בסיס מהאינטרנט, ותוודאו שכל הדברים שהזכרתי כאן מופיעים שם – אבל שוב, זה רק אם ממש אין לכם ברירה, וברגע שאתם יכולים, תעשו הסכם. חשוב לזכור שבעוד שיש הסכמים אחרים שאולי תצליחו להסתדר איתם, הסכם המייסדים אינו הסכם כזה שכן הסכם המייסדים צריך להיות מותאם לצרכים ולהעדפות של המייסדים, הוא מקיף ומשפטי, הוא משקף היבטים עסקיים וטעות אחת קטנה ואתם תקועים עם מייסד שאתם לא רוצים, או גרוע מזה, בלי מייסד, בלי מניות, ובלי בעלות בקניין הרוחני. את כל הדברים הללו עורך דין טוב ובעל ניסיון יכול למנוע.

__________

התחלתם לעבוד על מיזם עם שותפים? צרו קשר ונעזור לכם לבנות את מערכת היחסים הנכונה ביותר כדי למקסם את סיכויי ההצלחה שלכם.

 היעדר אחריות: המידע המוצג במאמר זה מוצג למטרת ידע כללי בלבד, ואין לראות במידע ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. אנו לא נהיה אחראיים על כל תוצאה ו/או נזק – ישיר או עקיף – העשויים להתרחש כתוצאה מהשימוש במידע שהוצג במאמר זה וממליצים תמיד להתייעץ עם בעל המקצוע המתאים בטרם קבלת החלטות.